בנקים מרכזיים מול אתגרי אינפלציה חדשיםבעשור האחרון, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נאבקו בריסון אינפלציה נמוכה בעקביות. כעת, הם ניצבים בפני אתגר חדש: אינפלציה גבוהה וחולפת.אינפלציה הינה עלייה רבת-שנים במחירי הסחורות והשירותים. בדרך כלל, בנקים מרכזיים שואפים לשמור על אינפלציה נמוכה ויציבה כדי למנוע הן את הסיכונים שבאינפלציה גבוהה מדי (כגון שחיקת כוח הקנייה) והן את הסיכונים שבאינפלציה נמוכה מדי (כגון צמיחה כלכלית איטית).בשנים האחרונות, בנקים מרכזיים כגון הפדרל ריזרב האמריקאי והבנק המרכזי האירופי נאבקו לשמור על אינפלציה קרובה ליעד של 2%. האינפלציה הנמוכה העקשנית יוחסה לגורמים רבים, לרבות גלובליזציה, טכנולוגיה ומדיניות מוניטרית אגרסיבית.עם זאת, חל שינוי מובהק במהלך המגיפה העולמית של COVID-19. שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה בביקוש ומדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה גרמו לזינוק באינפלציה.בנקים מרכזיים נאלצו להגיב על ידי העלאת הריבית, מה שהופך את ההלוואות ליקרות יותר ומשכך את הצריכה וההשקעות. עם זאת, הגישה הנוכחית שונה מגישות קודמות לתקופות אינפלציה גבוהה.בעבר, בנקים מרכזיים העלו ריבית באגרסיביות במטרה לשקול מחדש את הציפיות והתנהגות הצרכנים. גישה זו כונתה הדוקת כספים. כיום, בנקים מרכזיים מתרכזים יותר בגורמי אינפלציה חולפים, כגון שיבושים בשרשרת האספקה וכאלו הקשורים למגיפה.הגישה המעודנת הזו נובעת מההכרה בכך שגורמים אלו אינם קבועים ושהתמקדות יתרה בהדוקת כספים יכולה להוביל למיתון. עם זאת, האתגר נעוץ באיזון בין המאבק באינפלציה החולפת לבין סיכון לעוגן מחדש של ציפיות אינפלציה גבוהות יותר לטווח ארוך.בעוד שבנקים מרכזיים ניצבים בפני משימה קשה, עליית האינפלציה מאלצת אותם להעריך מחדש את גישותיהם המקובלות. על ידי אכילת אתגרי האינפלציה החדשים, בנקים מרכזיים משחקים תפקיד חיוני בהבטחת יציבות כלכלית בעתיד.
אינפלציה משתוללת האם בנקים מרכזיים עומדים בפני האתגר
בנקים מרכזיים מול אתגרי אינפלציה חדשיםבעשור האחרון, בנקים מרכזיים ברחבי העולם נאבקו בריסון אינפלציה נמוכה בעקביות. כעת, הם ניצבים בפני אתגר חדש: אינפלציה גבוהה וחולפת.אינפלציה הינה עלייה רבת-שנים במחירי הסחורות והשירותים. בדרך כלל, בנקים מרכזיים שואפים לשמור על אינפלציה נמוכה ויציבה כדי למנוע הן את הסיכונים שבאינפלציה גבוהה מדי (כגון שחיקת כוח הקנייה) והן את הסיכונים שבאינפלציה נמוכה מדי (כגון צמיחה כלכלית איטית).בשנים האחרונות, בנקים מרכזיים כגון הפדרל ריזרב האמריקאי והבנק המרכזי האירופי נאבקו לשמור על אינפלציה קרובה ליעד של 2%. האינפלציה הנמוכה העקשנית יוחסה לגורמים רבים, לרבות גלובליזציה, טכנולוגיה ומדיניות מוניטרית אגרסיבית.עם זאת, חל שינוי מובהק במהלך המגיפה העולמית של COVID-19. שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה בביקוש ומדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה גרמו לזינוק באינפלציה.בנקים מרכזיים נאלצו להגיב על ידי העלאת הריבית, מה שהופך את ההלוואות ליקרות יותר ומשכך את הצריכה וההשקעות. עם זאת, הגישה הנוכחית שונה מגישות קודמות לתקופות אינפלציה גבוהה.בעבר, בנקים מרכזיים העלו ריבית באגרסיביות במטרה לשקול מחדש את הציפיות והתנהגות הצרכנים. גישה זו כונתה הדוקת כספים. כיום, בנקים מרכזיים מתרכזים יותר בגורמי אינפלציה חולפים, כגון שיבושים בשרשרת האספקה וכאלו הקשורים למגיפה.הגישה המעודנת הזו נובעת מההכרה בכך שגורמים אלו אינם קבועים ושהתמקדות יתרה בהדוקת כספים יכולה להוביל למיתון. עם זאת, האתגר נעוץ באיזון בין המאבק באינפלציה החולפת לבין סיכון לעוגן מחדש של ציפיות אינפלציה גבוהות יותר לטווח ארוך.בעוד שבנקים מרכזיים ניצבים בפני משימה קשה, עליית האינפלציה מאלצת אותם להעריך מחדש את גישותיהם המקובלות. על ידי אכילת אתגרי האינפלציה החדשים, בנקים מרכזיים משחקים תפקיד חיוני בהבטחת יציבות כלכלית בעתיד.
