אינפלציית שנות ה-70 שיעור בכישלון כלכלי

הכלכלה של האינפלציה:
מקרה הבחינה של שנת 1970 בארה"בבאמצע שנות ה-1970, ארצות הברית נקלעה למשבר כלכלי חמור שכלל אינפלציה גואה, אבטלה גבוהה וצמיחה כלכלית איטית.
מה שכונה "אינפלציית שנות ה-70" היה תקופה קשה למדינה, והיא העמידה במבחן את המומחיות הכלכלית המסורתית.
אינפלציית שנות ה-70 נבעה ממגוון גורמים, כולל משבר הנפט העולמי, הגידול במדיניות הרווחה החברתית והבלאגן המוניטרי.
כתוצאה מכך, הנסיגה הכלכלית הייתה ממושכת ועמידה בפני צעדים מוניטריים ופיסקליים.
אחת התגובות הבולטות לאינפלציה הייתה התיאוריה של מילטון פרידמן, כלכלן מוניטריסטי.
פרידמן טען שהאינפלציה נגרמת על ידי צמיחה גדולה מדי של כסף והציע לצמצם את אספקת הכסף על ידי העלאת שיעורי הריבית.
עם זאת, מדיניות זו הובילה לירידה בצמיחה הכלכלית והגדילה את שיעורי האבטלה, מבלי לבלום את האינפלציה בצורה מספקת.
המשבר הכלכלי של שנות ה-1970 הראה את המגבלות של כלכלה מסורתית להתמודד עם האינפלציה.
זה גם הדגיש את החשיבות של הבנת הגורמים הבסיסיים לאינפלציה ועיצוב תגובות מדיניות המותאמות לאתגרים הספציפיים של כל תקופה.
הלקחים שנלמדו מהאינפלציה של שנות ה-70 עדיין רלוונטיים כיום.
כלכלנים מודרניים הכניסו תובנות מתיאוריות כלכליות שונות כדי לפתח מודלים מתוחכמים יותר של אינפלציה.
עם זאת, האתגר של ניהול האינפלציה ללא פגיעה בצמיחה כלכלית ושיעורי תעסוקה נותר משימה קשה עבור מחליטי המדיניות.
מקרה הבחינה של שנות ה-70 בארה"ב משמש עדות חיה לכך שהבנת הכלכלה המורכבת של האינפלציה חיונית למדיניות כלכלית מוצלחת.
על ידי לימוד השיעורים מהעבר, אנו יכולים להגדיל את יכולתנו למנוע או לנהל משברים כלכליים בעתיד.