אשליית הביטחון: המקרה של ארצות הברית במזרח התיכוןההיסטוריה של ארצות הברית במזרח התיכון רצופה ניסיונות כושלים ליצור יציבות וביטחון. למרות עוצמה צבאית עצומה ועשורים של מעורבות, ארצות הברית נותרה בלתי מסוגלת למנוע את עליית האלימות, חוסר היציבות והטרור באזור.הסיבה העיקרית לכך היא שאמריקה סבלה מאשליית הביטחון. ההנחה של ארצות הברית היתה שהיא יכולה להשיג שליטה על האזור על ידי הפלת משטרים עוינים, תמיכה ברג'ימים ידידותיים ושימוש בכוח צבאי בעת הצורך. עם זאת, גישה זו התגלתה כקצרת רואי ותפקידה להגביר את המתחים באזור ולפגוע בביטחון לטווח הארוך.לדוגמה, הפלישה לעיראק בשנת 2003 נועדה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין ולמנוע ממנו להשתמש בנשק להשמדה המונית. אולם המלחמה התבררה כאסון אסטרטגי, שגרם למותם של אלפי אזרחים, יצר ואקום כוח שאפשר את עליית داعש וערער את היציבות בכל המזרח התיכון.באופן דומה, התמיכה של ארצות הברית ברג'ימים אוטוריטריים כמו מצרים וסעודיה הגבירה את הדיכוי הפוליטי ויצרה אי שביעות רצון בקרב האוכלוסייה. דיכוי זה תרם לעליית קבוצות קיצוניות כמו האחים המוסלמים, שמנצלות את תסכולי העם למטרותיהן.מלבד הסתמכות יתר על כוח צבאי, אמריקה התעלמה מהגורמים הכלכליים והחברתיים הבסיסיים שתרמו לחוסר היציבות באזור. עוני, אבטלה ואי שוויון יוצרים מצע לחוסר שביעות רצון וקבוצות קיצוניות מנצלות אותו כדי לגייס חברים.על מנת ליצור ביטחון אמיתי במזרח התיכון, על ארצות הברית לשנות את הגישה שלה. עליה להשקיע בדיפלומטיה, פיתוח וממשל טוב ב stedet של התערבות צבאית. על ידי סיוע למדינות לבנות מוסדות דמוקרטיים חזקים, להקל על העוני ולייצר הזדמנויות כלכליות, ארצות הברית יכולה לעזור לטפל בשורשי חוסר היציבות באזור.אשליית הביטחון אינה הדרך להשיג שלום ויציבות. הגיע הזמן לארצות הברית לאמץ גישה אסטרטגית יותר כלפי המזרח התיכון, שתוכל להביא לתוצאות ברות קיימא יותר.
