במעמקי הגיהנום יומנו של עיתונאי בזירת מלחמה
יומנו של עיתונאי בזירת מלחמהבמעמקי אזור מלחמה שרוף, המשימה שלי כעיתונאי היא לתעד את הזוועות ואת תקוות ההישרדות האנושית. אני עד לצלקותיה הגולמיות של המלחמה, לפחד העמוק בעיניהם של קורבנותיה ולעוז רוח בלתי מעורער של אלה שנלחמים כדי להגן על בתיהם.אחת הסצנות הבלתי נשכחות שחרטו את עצמן בזיכרוני היא המפגש עם ילדה צעירה בשם סאפיה. בית משפחתה נהרס בהפצצה, והוריה נהרגו. עם עיניים מלאות דמעות, היא סיפרה לי את סיפורה. היא איבדה הכל, אך נחישותה לשרוד ורצונה העז בחיים הזכירו לי למה אני עושה את מה שאני עושה.הקשיים והסכנות של סיקור אזור מלחמה הם רבים. אני מסתכן בחיי מדי יום כדי לספק לעולם תמונה אותנטית של המציאות האכזרית הזו. אני רואה אנשים מתים סביבי, ושומע ילדים בוכים מהפחד.אבל גם בזמן החושך, אני מוצא קרני אור. רגע אחד של תקווה יכול לאזן ימים של ייאוש. אני פוגש אנשי רפואה מסורים, פעילי סיוע הרואיים וחיילים שנלחמים בגבורה להגן על האנשים שלהם.ההקרבה שלהם מזינה אותי בכוח לעמוד עד לאמת גם כשהיא קשה. אני לא יכול לשנות את המלחמה, אבל אני יכול לעזור לספר את הסיפורים של קורבנותיה.העבודה שלי מסוכנת, מתישה ומעוררת רגשות. אבל אני מאמין שזהו שליחות חיונית. אני רוצה לעורר מודעות, לערער על אדישות ולהראות לעולם את הצורך הנחוץ בשלום.כשארד מהקרקע, אספר את הסיפורים של סאפיה ושל אחרים שפגשתי בזירת הקרבות. הסיפורים שלהם הם עדות לחוסן הרוח האנושית, אבל גם להרס הבלתי יאומן שגורמת המלחמה.