בנו של החידה ארתור קונן דויל וחיבתו הבלתי נלאית לחידות
ארתור קונן דויל: בנו של החידהארתור קונן דויל, מחבר "שרלוק הולמס", היה לא רק סופר משובח, אלא גם חובב נלהב של חידות. אהבתו לחידות ניכרת הן ביצירתו הספרותית והן בחייו האישיים.יצירותיו של דויל מלאות בחידות ובחידות, וכמה מהתעלומות המפורסמות ביותר של הולמס נפתרות באמצעות יכולתו של הבלש לפתור חידות מורכבות. למשל, ב"שרלוק הולמס ותעלומת האחוזות הבאסקרוויל", הולמס פותר רצח על ידי פיענוח סדרה של חידות קריפטוגרפיות.אך גם בחייו האישיים היה דויל חובב חידות. הוא השתתף בתחרויות פתרון חידות ופרסם אוסף של חידות משלו בשם "ספר החידות". דויל האמין שפתרון חידות מחזק את המוח ומפתח את יכולות החשיבה האנליטית.אחד מסיפורי החידות המפורסמים ביותר שדויל עצמו יצר הוא "הבעיה של החדר הנעול". בהקדמה לסיפור, כתב דויל: "הבעיה הבאה נמסרה לי על ידי ידידי, פרופסור מוריארטי, מתמטיקאי מבריק אך לא ישר."הבעיה נוגעת לגבר שנמצא מת בחדר נעול מבפנים. אין חלונות ואין דרך אחרת לצאת מהחדר. האיש מת מהרעלה, אך הרעל לא נמצא בחדר. כיצד נרצח האיש?התשובה לבעיה פשוטה להפליא, אך היא דורשת חשיבה יצירתית. הרעל היה במכתב שרף האיש, שהשתחרר באוויר ונשאף לריאותיו.אהבתו של דויל לחידות מדגישה את חשיבות החשיבה היצירתית והאנליטית. על ידי עיסוק בחידות, אנו מאמנים את מוחנו ומפתחים את היכולת שלנו לפתור בעיות מורכבות. כמו שרלוק הולמס, גם ארתור קונן דויל היה בנו של החידה, והאהבה שלו לחשיבה מהירה ומבריקה ניכרת הן ביצירתו הספרותית והן באישיותו.