הצדק הכושל: מקרה פרקליטות טורקיה מאיים על שלטון החוקפרקליטות טורקיה עלתה בחודשים האחרונים לכותרות בגין דיכויה הבלתי מתפשר של מתנגדים פוליטיים וביקורת. פעולותיה המעוררות מחלוקת הציבו סימן שאלה על מחויבות המדינה לשלטון החוק ולזכויות אדם.לאחר ניסיון ההפיכה ב-2016, הכריז הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן על מצב חירום שנתן כוח רב לפרקליטות. כתוצאה מכך, נעצרו כ-150,000 איש, בהם עיתונאים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, באשמות שווא של טרור ובגידה.ההאשמות הללו התבססו לעתים קרובות על ראיות מפוקפקות או פוברקו. בתי המשפט, שנפגעו על ידי פיטורים והפחדות פוליטיים, העניקו לטענות אלו מידה מועטה של בדיקה.מקרה חמור במיוחד הוא זה של עות'מאן קוואלה, פילנתרופ בולט שממתין למשפטו מאז 2017. קוואלה מואשם בסיוע לארגון ניסיון ההפיכה, אף שאין שום ראיות התומכות בטענה זו.כמה מומחים משפטיים טוענים כי פרשת קוואלה היא מניע פוליטי מובהק, ונועדה להשתיק ביקורת ולהפחיד את מתנגדי הממשלה.דיכוי מתנגדים פוליטיים הוא רק היבט אחד מהמתקפה של הפרקליטות הטורקית על שלטון החוק. התובעים גם תבעו עיתונאים שדיווחו על שחיתות ומקרי זכויות אדם מפרות.פעולות אלו עוררו גינוי נרחב מצד ארגוני זכויות אדם וגורמים בינלאומיים. האיחוד האירופי והארצות הברית הביעו דאגה עמוקה ממצב זכויות האדם בטורקיה.התנהלות הפרקליטות הטורקית היא מכה קשה לדמוקרטיה הטורקית ולשלטון החוק. זהו תזכורת מבעיתה כיצד האשמות פליליות יכולות לשמש דיכוי ושתיקה של התנגדות פוליטית.המקרה של טורקיה מדגיש את חשיבות השמירה על הפרדה בין רשויות החקירה והתביעה. בתי המשפט חייבים להיות עצמאיים ופועלים לפי החוק, ולא בכפוף להשפעה פוליטית או ללחץ.בהיעדר מערכת משפט מאוזנת ועצמאית, זכויותיהם וחירויותיהם של האזרחים נמצאות בסיכון. נדרשת פעולה דחופה כדי להבטיח את שלטון החוק בטורקיה ולשחרר את כל האסירים הפוליטיים.
בסכנת הכחדה פרקליטות טורקיה יוצרת את הצדק הכושל
הצדק הכושל: מקרה פרקליטות טורקיה מאיים על שלטון החוקפרקליטות טורקיה עלתה בחודשים האחרונים לכותרות בגין דיכויה הבלתי מתפשר של מתנגדים פוליטיים וביקורת. פעולותיה המעוררות מחלוקת הציבו סימן שאלה על מחויבות המדינה לשלטון החוק ולזכויות אדם.לאחר ניסיון ההפיכה ב-2016, הכריז הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן על מצב חירום שנתן כוח רב לפרקליטות. כתוצאה מכך, נעצרו כ-150,000 איש, בהם עיתונאים, עורכי דין ופעילים פוליטיים, באשמות שווא של טרור ובגידה.ההאשמות הללו התבססו לעתים קרובות על ראיות מפוקפקות או פוברקו. בתי המשפט, שנפגעו על ידי פיטורים והפחדות פוליטיים, העניקו לטענות אלו מידה מועטה של בדיקה.מקרה חמור במיוחד הוא זה של עות'מאן קוואלה, פילנתרופ בולט שממתין למשפטו מאז 2017. קוואלה מואשם בסיוע לארגון ניסיון ההפיכה, אף שאין שום ראיות התומכות בטענה זו.כמה מומחים משפטיים טוענים כי פרשת קוואלה היא מניע פוליטי מובהק, ונועדה להשתיק ביקורת ולהפחיד את מתנגדי הממשלה.דיכוי מתנגדים פוליטיים הוא רק היבט אחד מהמתקפה של הפרקליטות הטורקית על שלטון החוק. התובעים גם תבעו עיתונאים שדיווחו על שחיתות ומקרי זכויות אדם מפרות.פעולות אלו עוררו גינוי נרחב מצד ארגוני זכויות אדם וגורמים בינלאומיים. האיחוד האירופי והארצות הברית הביעו דאגה עמוקה ממצב זכויות האדם בטורקיה.התנהלות הפרקליטות הטורקית היא מכה קשה לדמוקרטיה הטורקית ולשלטון החוק. זהו תזכורת מבעיתה כיצד האשמות פליליות יכולות לשמש דיכוי ושתיקה של התנגדות פוליטית.המקרה של טורקיה מדגיש את חשיבות השמירה על הפרדה בין רשויות החקירה והתביעה. בתי המשפט חייבים להיות עצמאיים ופועלים לפי החוק, ולא בכפוף להשפעה פוליטית או ללחץ.בהיעדר מערכת משפט מאוזנת ועצמאית, זכויותיהם וחירויותיהם של האזרחים נמצאות בסיכון. נדרשת פעולה דחופה כדי להבטיח את שלטון החוק בטורקיה ולשחרר את כל האסירים הפוליטיים.
