גאון החידות לאונרדו דה וינצ'י וחידת הזמן הנעלמת

לאונרדו דה וינצ'י:
גאון החידותלאונרדו דה וינצ'י, ידוע בפוליוורסליות יוצאת הדופן שלו כאמן, ממציא ומדען, התענג גם על פתרון וחיבור חידות.
חידותיו, לעתים קרובות סתומות ורב-משמעיות, הציגו את תפיסתו החדה ואת יכולתו לגלות דפוסים נסתרים.
אחת מחידותיו המפורסמות היא:
"מהו הדבר שגדל בלי לזוז, והולך בלי רגליים?" התשובה, פשוטה אך מתחמקת, היא "זמן".
חידה זו משקפת את תפיסתו החדשנית של זמן כישות אבסטרקטית שאין לה צורה פיזית, אך היא חולפת בכל זאת ללא הפסקה.
חידה אחרת, מופשטת יותר, היא:
"איזה חלק בשנה מכיל הכי הרבה זמן?" התשובה, אולי לא אינטואיטיבית, היא "אביב".
החידה משחקת על המילה "זמן" כמתייחסת גם לתקופת השנה וגם למדידת משך הזמן.
באביב, הימים מתארכים, מה שאומר שיש יותר "זמן" במובן של אור ופעילות.
כמו גם חשיפת תובנות פילוסופיות, החידות של דה וינצ'י גם הדגימו את הדמיון היוצא דופן שלו.
חידת המספרים שלו, "אני מספר זוגי.
אני הגדול ביותר מאלה הנמוכים משלושים.
כשאתה חוצה אותי באמצע, אני שוב מספר זוגי.
מי אני?" מחייבת מחשבה יצירתית כדי להגיע לתשובה:
שמונה עשרה (18).
לאונרדו דה וינצ'י לא רק נהנה מחידות, אלא האמין גם בכוחן החינוכי.
הוא ראה בהן כלי לפיתוח חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות.
החידות שלו ממשיכות לאתגר ולרתק אנשים עד היום, הן עדות לכישרונו יוצא הדופן ולתרומתו העצומה לתחומים רבים, כולל עולם החידות.