גולדה מאיר האסטרטגית הצבאית ששינתה את פני הביטחון הישראלי

גולדה מאיר:
מנהיגה ביטחונית עוצמתיתגולדה מאיר, ראשת ממשלת ישראל לשעבר, הייתה דמות מפתח בביטחון הלאומי של המדינה.
ניסיונה ונחישותה עיצבו את מדיניות הביטחון של ישראל במשך עשרות שנים.
מאיר, שנולדה ברוסיה ב-1898, היגרה לארץ ישראל ב-1921 והייתה פעילה בתנועה הציונית.
היא מילאה תפקיד מרכזי בהקמת מדינת ישראל ב-1948, וכיהנה כשרת העבודה והביטחון הסוציאלי בממשלות הראשונות של המדינה.
בשנת 1956, מונתה מאיר לשרת החוץ.
היא שימשה בתפקיד זה עד 1965, תקופה שבה הובילה את מדיניות החוץ של ישראל במהלך מלחמת ששת הימים.
בשנת 1969, לאחר מותו של לוי אשכול, נבחרה מאיר לראשת ממשלת ישראל.
כראשת ממשלה, מאיר עמדה בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים, כולל מלחמת יום כיפור ב-1973.
היא נודעה בנחישותה ובעמידתה האיתנה מול עימותים צבאיים.
היא האמינה בתפיסה של "מכה מקדימה" ובהגנה על ריבונות ישראל בכל מחיר.
מדיניות הביטחון של מאיר התבססה על העיקרון של "כוח ההרתעה".
היא בנתה צבא חזק והייתה מוכנה להשתמש בכוח כדי להגן על המדינה.
היא האמינה שהדרך הטובה ביותר להבטיח שלום היא להיות מוכנה למלחמה.
מאיר פרשה ב-1974 והלכה לעולמה ב-1978.
מורשתה הביטחונית ממשיכה להשפיע על מדינת ישראל עד היום.
נחישותה, עמידתה האיתנה ותפיסת הביטחון שלה עזרו לעצב את התגובה הביטחונית של המדינה במהלך קיומה.