ג'ון מיינרד קיינס: גאון הכלכלהג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי מהמאה ה-20, נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים והמהפכניים ביותר בכל הזמנים. תיאוריותיו עיצבו עמוקות את המחשבה הכלכלית המודרנית והשפיעו באופן משמעותי על מדיניות הממשלה.יושב-ראש ועדת האוצר הבריטית בשנות ה-20, קיינס פרסם ב-1936 את יצירת המופת שלו, "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף". הספר הציג תיאוריה מהפכנית להבנת חוסר העבודה הנפוץ בתקופת השפל הגדול.על פי קיינס, הביקוש הכולל, או הסכום הכולל של כל מה שמיוצר ונרכש בכלכלה, הוא הגורם המכריע הקובע את רמות התעסוקה והתפוקה. הוא טען כי ממשלות יכולות וצריכות להתערב בכלכלה כדי להגדיל את הביקוש הכולל, ובכך לצמצם את האבטלה ולגרום לצמיחה כלכלית.המלצותיו של קיינס כללו מדיניות פיסקלית, כמו הוצאות ממשלתיות מוגברות או הפחתות מסים, וגידול בהשקעות על ידי הבנק המרכזי. מדיניות זו נועדו להגביר את הביקוש על ידי הזרמת כסף לידי הצרכנים והעסקים.תיאוריותיו של קיינס התקבלו בתחילה בספקנות, אך הן הפכו לפופולריות במהלך מלחמת העולם השנייה כשהממשלות השתמשו בהוצאות צבאיות עצומות כדי לעורר את הכלכלות שלהם. לאחר המלחמה, מדיניות קיינסיאנית אומצה על ידי רוב המדינות המפותחות, מה שהוביל לתקופה של צמיחה כלכלית משמעותית.עם זאת, בשנות ה-70, התמודדו כלכלות רבות עם שילוב של אבטלה ואינפלציה, תופעה שכונה "סטגפלציה". תאוריותיו של קיינס נראו פחות מתאימות לנסיבות אלה, והכלכלנים החלו לחקור אלטרנטיבות.למרות האתגרים שבפניהם ניצבו, תיאוריותיו של קיינס נותרו משפיעות. רעיונותיו הבסיסיים לגבי הביקוש הכולל, ההתערבות הממשלתית וסל היעדים הכלכליים השאיר מורשת מתמשכת בכלכלה המודרנית.
ג'ון מיינרד קיינס הכלכלן ששינה את עולמנו לנצח
ג'ון מיינרד קיינס: גאון הכלכלהג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי מהמאה ה-20, נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים והמהפכניים ביותר בכל הזמנים. תיאוריותיו עיצבו עמוקות את המחשבה הכלכלית המודרנית והשפיעו באופן משמעותי על מדיניות הממשלה.יושב-ראש ועדת האוצר הבריטית בשנות ה-20, קיינס פרסם ב-1936 את יצירת המופת שלו, "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף". הספר הציג תיאוריה מהפכנית להבנת חוסר העבודה הנפוץ בתקופת השפל הגדול.על פי קיינס, הביקוש הכולל, או הסכום הכולל של כל מה שמיוצר ונרכש בכלכלה, הוא הגורם המכריע הקובע את רמות התעסוקה והתפוקה. הוא טען כי ממשלות יכולות וצריכות להתערב בכלכלה כדי להגדיל את הביקוש הכולל, ובכך לצמצם את האבטלה ולגרום לצמיחה כלכלית.המלצותיו של קיינס כללו מדיניות פיסקלית, כמו הוצאות ממשלתיות מוגברות או הפחתות מסים, וגידול בהשקעות על ידי הבנק המרכזי. מדיניות זו נועדו להגביר את הביקוש על ידי הזרמת כסף לידי הצרכנים והעסקים.תיאוריותיו של קיינס התקבלו בתחילה בספקנות, אך הן הפכו לפופולריות במהלך מלחמת העולם השנייה כשהממשלות השתמשו בהוצאות צבאיות עצומות כדי לעורר את הכלכלות שלהם. לאחר המלחמה, מדיניות קיינסיאנית אומצה על ידי רוב המדינות המפותחות, מה שהוביל לתקופה של צמיחה כלכלית משמעותית.עם זאת, בשנות ה-70, התמודדו כלכלות רבות עם שילוב של אבטלה ואינפלציה, תופעה שכונה "סטגפלציה". תאוריותיו של קיינס נראו פחות מתאימות לנסיבות אלה, והכלכלנים החלו לחקור אלטרנטיבות.למרות האתגרים שבפניהם ניצבו, תיאוריותיו של קיינס נותרו משפיעות. רעיונותיו הבסיסיים לגבי הביקוש הכולל, ההתערבות הממשלתית וסל היעדים הכלכליים השאיר מורשת מתמשכת בכלכלה המודרנית.
