כלכלת ההיצע ואפקט רייגןכלכלת ההיצע היא תיאוריה כלכלית הגורסת שצמיחה כלכלית מושגת בצורה הטובה ביותר על ידי הפחתת מסים והפחתת רגולציה, וכך לעודד עסקים ויחידים להשקיע, ליצור מקומות עבודה ולצרוך.בשנות ה-80, הנשיא רונלד רייגן יישם מדיניות כלכלת היצע של הפחתות מס מסיביות וסירוב גורף. המטרה הייתה לעורר צמיחה כלכלית על ידי גירוי השקעות, חדשנות ויוזמות עסקיות.אפקט רייגן מתייחס לתוצאות הכלכליות של מדיניות כלכלת ההיצע של רייגן. התומכים טוענים שהמדיניות הניבה צמיחה כלכלית משמעותית, יצירת מקומות עבודה וירידה באינפלציה. הם מצביעים על כך שהתמ"ג גדל ב-26% במהלך כהונתו של רייגן, נוצרו 19 מיליון מקומות עבודה חדשים ושיעור האינפלציה ירד מ-12.3% ב-1980 ל-4.4% ב-1988.עם זאת, המבקרים טוענים שאפקט רייגן הוביל למעשה לעלייה משמעותית בחוב הלאומי ואי שוויון גדל. לפי מחשבון הזמן של ניו יורק טיימס, החוב הלאומי של ארה"ב גדל ב-1.8 טריליון דולר במהלך כהונת רייגן, עלייה של 181%. בנוסף, פער השכר בין העשירים לעניים גדל משמעותית באותה תקופה.החסרונות הפוטנציאליים של כלכלת ההיצע כוללים הגדלת אי השוויון, הפחתת שירותים חברתיים ועליית האינפלציה אם הגדלת הביקוש עולה על יכולת ההיצע של המשק.המסקנה לגבי אפקט רייגן נותרה שנויה במחלוקת. תומכי כלכלת ההיצע מאמינים שהמדיניות של רייגן הובילה לתקופה של צמיחה כלכלית חסרת תקדים, בעוד שמבקרים טוענים שהיא תרמה לעליות משמעותיות בחוב ואי השוויון. הראיות לגבי אפקטיביות כלכלת ההיצע מורכבות ושנויות במחלוקת, וממשיכים להתקיים דיונים לגבי תפקידם של מסים ורגולציה בצמיחה הכלכלית.
גלה את אפקט רייגן כיצד כלכלת ההיצע עיצבה את הכלכלה האמריקאית
כלכלת ההיצע ואפקט רייגןכלכלת ההיצע היא תיאוריה כלכלית הגורסת שצמיחה כלכלית מושגת בצורה הטובה ביותר על ידי הפחתת מסים והפחתת רגולציה, וכך לעודד עסקים ויחידים להשקיע, ליצור מקומות עבודה ולצרוך.בשנות ה-80, הנשיא רונלד רייגן יישם מדיניות כלכלת היצע של הפחתות מס מסיביות וסירוב גורף. המטרה הייתה לעורר צמיחה כלכלית על ידי גירוי השקעות, חדשנות ויוזמות עסקיות.אפקט רייגן מתייחס לתוצאות הכלכליות של מדיניות כלכלת ההיצע של רייגן. התומכים טוענים שהמדיניות הניבה צמיחה כלכלית משמעותית, יצירת מקומות עבודה וירידה באינפלציה. הם מצביעים על כך שהתמ"ג גדל ב-26% במהלך כהונתו של רייגן, נוצרו 19 מיליון מקומות עבודה חדשים ושיעור האינפלציה ירד מ-12.3% ב-1980 ל-4.4% ב-1988.עם זאת, המבקרים טוענים שאפקט רייגן הוביל למעשה לעלייה משמעותית בחוב הלאומי ואי שוויון גדל. לפי מחשבון הזמן של ניו יורק טיימס, החוב הלאומי של ארה"ב גדל ב-1.8 טריליון דולר במהלך כהונת רייגן, עלייה של 181%. בנוסף, פער השכר בין העשירים לעניים גדל משמעותית באותה תקופה.החסרונות הפוטנציאליים של כלכלת ההיצע כוללים הגדלת אי השוויון, הפחתת שירותים חברתיים ועליית האינפלציה אם הגדלת הביקוש עולה על יכולת ההיצע של המשק.המסקנה לגבי אפקט רייגן נותרה שנויה במחלוקת. תומכי כלכלת ההיצע מאמינים שהמדיניות של רייגן הובילה לתקופה של צמיחה כלכלית חסרת תקדים, בעוד שמבקרים טוענים שהיא תרמה לעליות משמעותיות בחוב ואי השוויון. הראיות לגבי אפקטיביות כלכלת ההיצע מורכבות ושנויות במחלוקת, וממשיכים להתקיים דיונים לגבי תפקידם של מסים ורגולציה בצמיחה הכלכלית.
