כלכלה رفتاری: درک تصمیم گیری انسانכלכלה התנהגותית הוא תחום מחקר חדש יחסית המבקש להבין כיצד גורמים פסיכולוגיים משפיעים על החלטות פיננסיות של אנשים. בניגוד לכלכלה הנאו-קלאסית, שהניחה שהם פועלים באופן רציונלי לחלוטין, כלכלה התנהגותית מכירה בכך שהגורמים האנושיים יכולים להשפיע מאוד על החלטות אלו.אחד התובנות העיקריות מ- כלכלה התנהגותית הוא ש"הטיות קוגניטיביות" משפיעות על שיקול הדעת של האנשים. הטיות אלו כוללות אשליית השליטה (האמונה היכולת לצפות ולתמרן אירועים), הטיה לאישור (החיפוש במידע שתומך באמונות הקיימות) והטיה להווה (הענקת משקל יתר לאירועים עכשוויים).הטיות אלה יכולות להוביל להתנהגויות לא רציונליות, כגון דחיית רכישות חיוניות, לקיחת משכנתאות בסיכון גבוה או השקעה בבועות ספקולטיביות. חוסר יכולתם של אנשים לקבל החלטות רציונליות לחלוטין משפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכלכלה בכללותה.לכלכלה התנהגותית יש השלכות משמעותיות על מדיניות ציבורית וניהול כלכלי. לדוגמה, על ידי הבנת ההשפעות של הטיות קוגניטיביות, הממשלות יכולות לעצב מדיניות שעוזרת לאנשים להימנע מהחלטות פיננסיות גרועות. בנקים יכולים להשתמש בידע זה כדי לפתח מוצרים ושירותים המותאמים לצרכים האנושיים.בין החלוצים בתחום הכלכלה ההתנהגותית הוא דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002 על עבודתו בנושא הטיות שיפוט ושיפוט تحت الظروف. מחקרם של כהנמן ואחרים סייע לעצב את הבנתנו את קבלת ההחלטות האנושית והשלכותיה על הכלכלה.כלכלה התנהגותית הוא תחום מחקר מרתק ומתפתח שממשיך לספק תובנות חשובות לגבי ההתנהגות האנושית בשווקים הפיננסיים. על ידי הבנת האופן שבו גורמים פסיכולוגיים משפיעים על קבלת ההחלטות הפיננסיות, ניתן לקבל החלטות טובות יותר, לעצב מדיניות כלכלית יעילה יותר ולקדם צמיחה כלכלית בת קיימא.
גלה את הכוחות הנסתרים שמעצבים את החלטות הכסף שלך כלכלה התנהגותית נחשפת
כלכלה رفتاری: درک تصمیم گیری انسانכלכלה התנהגותית הוא תחום מחקר חדש יחסית המבקש להבין כיצד גורמים פסיכולוגיים משפיעים על החלטות פיננסיות של אנשים. בניגוד לכלכלה הנאו-קלאסית, שהניחה שהם פועלים באופן רציונלי לחלוטין, כלכלה התנהגותית מכירה בכך שהגורמים האנושיים יכולים להשפיע מאוד על החלטות אלו.אחד התובנות העיקריות מ- כלכלה התנהגותית הוא ש"הטיות קוגניטיביות" משפיעות על שיקול הדעת של האנשים. הטיות אלו כוללות אשליית השליטה (האמונה היכולת לצפות ולתמרן אירועים), הטיה לאישור (החיפוש במידע שתומך באמונות הקיימות) והטיה להווה (הענקת משקל יתר לאירועים עכשוויים).הטיות אלה יכולות להוביל להתנהגויות לא רציונליות, כגון דחיית רכישות חיוניות, לקיחת משכנתאות בסיכון גבוה או השקעה בבועות ספקולטיביות. חוסר יכולתם של אנשים לקבל החלטות רציונליות לחלוטין משפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכלכלה בכללותה.לכלכלה התנהגותית יש השלכות משמעותיות על מדיניות ציבורית וניהול כלכלי. לדוגמה, על ידי הבנת ההשפעות של הטיות קוגניטיביות, הממשלות יכולות לעצב מדיניות שעוזרת לאנשים להימנע מהחלטות פיננסיות גרועות. בנקים יכולים להשתמש בידע זה כדי לפתח מוצרים ושירותים המותאמים לצרכים האנושיים.בין החלוצים בתחום הכלכלה ההתנהגותית הוא דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002 על עבודתו בנושא הטיות שיפוט ושיפוט تحت الظروف. מחקרם של כהנמן ואחרים סייע לעצב את הבנתנו את קבלת ההחלטות האנושית והשלכותיה על הכלכלה.כלכלה התנהגותית הוא תחום מחקר מרתק ומתפתח שממשיך לספק תובנות חשובות לגבי ההתנהגות האנושית בשווקים הפיננסיים. על ידי הבנת האופן שבו גורמים פסיכולוגיים משפיעים על קבלת ההחלטות הפיננסיות, ניתן לקבל החלטות טובות יותר, לעצב מדיניות כלכלית יעילה יותר ולקדם צמיחה כלכלית בת קיימא.
