גלה את הסודות הכלכליים של הנשיא שהניע את אמריקה כלכלת ג'ון קנדי
כלכלת ג'ון קנדיג'ון פיצג'רלד קנדי, הנשיא ה-35 של ארצות הברית, מילא תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות הכלכלית של ארצו. גישתו כלכלית, שנקראה לעתים קרובות "כלכלת קנדי", התבססה על מספר עקרונות מרכזיים:צמיחה כלכלית: קנדי האמין שצמיחה כלכלית מתמשכת חיונית לבריאות ושגשוג האומה. הוא יזם לכן אמצעים לעידוד עסקים והשקעות חדשות, כולל הקלות מס ויצירת עבודה שנתמכה ממשלתית.שוק עבודה חזק: קנדי ראה בשוק עבודה חזק מרכיב מרכזי בצמיחה כלכלית. הוא העביר את חוקי הכשרת התעסוקה של הארצות הברית, שהספקו מימון לתוכניות הכשרת עבודה למובטלים וצעירים חסרי הכשרה.צדק חברתי: קנדי היה מחויב לקידום צדק חברתי ושוויון הזדמנויות. הוא חתם על חוק זכויות ההצבעה, שהרחיב את זכות ההצבעה לקהילות מיעוטים, והעלה את שכר המינימום כדי לסייע במשפחות עובדות.פוליטיקה פיסקלית אקטיבית: קנדי האמין שעל הממשלה להשתמש בפוליטיקה הפיסקלית כדי לנהל את הכלכלה. הוא הציג תוכנית הפחתת מסים כדי לעודד השקעות וסיפק מימון נוסף לתוכניות רווחה כדי לסייע לעניים.אינפלציה: קנדי היה מודאג מאינפלציה, עליית רמת המחירים הכללית. הוא חתם על חוקי ייצוב מחירים כדי לסייע לשלוט בעליות מחירים ומינה ועדה לנטר את לחצי האינפלציה.יחסים בינלאומיים: קנדי האמין שכלכלה אמריקאית חזקה חיונית לקידום יציבות בינלאומית. הוא סייע להקמת הסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי (NAFTA) והקדם סחר וסיוע בינלאומיים.כלכלת קנדי התעצבה על ידי אמונתו בצמיחה, שוק עבודה חזק, וצדק חברתי. המדיניות שלו סייעה לארצות הברית לצאת מהמיתון בתחילת שנות ה-60 ולשגשג כלכלית לאורך שנות כהונתו. עם זאת, ההתמקדות שלו בפוליטיקה פיסקלית אקטיבית ספגה ביקורת מאוחר יותר, כאשר לא הצליח לרסן את האינפלציה ולצמצם את החוב הלאומי.