כלכלת ההתנהגות: משנה את דרכי ההבנה שלנו על קבלת החלטותכלכלת ההתנהגות, ענף במדעי הכלכלה, משלבת עקרונות מתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה על מנת להבין כיצד אנשים מקבלים החלטות כלכליות. בניגוד לכלכלה הקלאסית, שאימצה הנחות רציונליות, כלכלת ההתנהגות מודה בכך שהחלטות כלכליות מושפעות לעיתים קרובות מגורמים פסיכולוגיים ותחזתיים, כמו הטיות קוגניטיביות ורגשות.אחד החלוצים הבולטים בתחום זה היה דניאל כהנמן, פסיכולוג ישראלי-אמריקאי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002. כהנמן ועמיתו עמוס טברסקי פיתחו את תורת הסיכוי, שמציגה כיצד אנשים מעריכים סיכונים והזדמנויות. תיאוריה זו הראתה כי אנשים נוטים לעיתים לשקול הפסדים פוטנציאליים בחומרה רבה יותר מרווחים פוטנציאליים, תופעה הידועה כאפקט הסלידה מהפסד.תובנותיה של כלכלת ההתנהגות הובילו להבנה משופרת של מגוון רחב של התנהגויות כלכליות, כגון חיסכון, השקעות וצריכה. לדוגמה, מחקרים הראו כי אנשים נוטים לחסוך פחות כסף מכפי שהם עשויים אם היו מתנהגים באופן רציונלי לחלוטין, בגלל הטיה הידועה בשם "עיוורון זמן".ממצאים אלה השפיעו על מדיניות כלכלית. לדוגמה, ממשלות השתמשו ב"הטיית ברירת המחדל" כדי לעודד אנשים לפנות לפנסיות או תוכניות חיסכון. על ידי קביעה אוטומטית של אנשים בהשתתפות בתוכניות אלה, אלא אם כן הם בוחרים באופן מפורש לבטל את ההשתתפות, ניתן להגדיל את שיעורי החיסכון.כלכלת ההתנהגות ממשיכה להתפתח, ומציעה תובנות חדשות על הדרכים שבהן אנשים מתקבלים החלטות כלכליות. על ידי אימוץ עקרונותיה, מדיניות ומקובעי מדיניות יכולים לפתח מדיניות ויוזמות יעילות יותר כדי לקדם את הרווחה הכלכלית.
גלה את הסודות הנסתרים שקובעים את ההחלטות הכלכליות שלך גלה את כוחה של כלכלת ההתנהגות
כלכלת ההתנהגות: משנה את דרכי ההבנה שלנו על קבלת החלטותכלכלת ההתנהגות, ענף במדעי הכלכלה, משלבת עקרונות מתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה על מנת להבין כיצד אנשים מקבלים החלטות כלכליות. בניגוד לכלכלה הקלאסית, שאימצה הנחות רציונליות, כלכלת ההתנהגות מודה בכך שהחלטות כלכליות מושפעות לעיתים קרובות מגורמים פסיכולוגיים ותחזתיים, כמו הטיות קוגניטיביות ורגשות.אחד החלוצים הבולטים בתחום זה היה דניאל כהנמן, פסיכולוג ישראלי-אמריקאי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002. כהנמן ועמיתו עמוס טברסקי פיתחו את תורת הסיכוי, שמציגה כיצד אנשים מעריכים סיכונים והזדמנויות. תיאוריה זו הראתה כי אנשים נוטים לעיתים לשקול הפסדים פוטנציאליים בחומרה רבה יותר מרווחים פוטנציאליים, תופעה הידועה כאפקט הסלידה מהפסד.תובנותיה של כלכלת ההתנהגות הובילו להבנה משופרת של מגוון רחב של התנהגויות כלכליות, כגון חיסכון, השקעות וצריכה. לדוגמה, מחקרים הראו כי אנשים נוטים לחסוך פחות כסף מכפי שהם עשויים אם היו מתנהגים באופן רציונלי לחלוטין, בגלל הטיה הידועה בשם "עיוורון זמן".ממצאים אלה השפיעו על מדיניות כלכלית. לדוגמה, ממשלות השתמשו ב"הטיית ברירת המחדל" כדי לעודד אנשים לפנות לפנסיות או תוכניות חיסכון. על ידי קביעה אוטומטית של אנשים בהשתתפות בתוכניות אלה, אלא אם כן הם בוחרים באופן מפורש לבטל את ההשתתפות, ניתן להגדיל את שיעורי החיסכון.כלכלת ההתנהגות ממשיכה להתפתח, ומציעה תובנות חדשות על הדרכים שבהן אנשים מתקבלים החלטות כלכליות. על ידי אימוץ עקרונותיה, מדיניות ומקובעי מדיניות יכולים לפתח מדיניות ויוזמות יעילות יותר כדי לקדם את הרווחה הכלכלית.
