גלה את סוד צמיחת הכלכלה איך הביקוש הכולל של קיינס יכול להנחות אותנו בתקופות משבר

אקונומי לאו ג'ון מיינרד קיינס:
תיאוריית הביקוש הכוללג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי מהמאה ה-20, היה אחד החלוצים הגדולים של הכלכלה המודרנית.
תיאוריית הביקוש הכולל שלו, המוצגת ב-"התעסוקה, הריבית והכסף" (1936), שינתה את האופן שבו כלכלנים מבינים את הכלכלה.
בניגוד לכלכלנים קלאסיים ולכלכלנים ניאו-קלאסיים של זמנו, קיינס טען כי הביקוש הכולל, ולא ההיצע, הוא הגורם המרכזי שקובע את התעסוקה והתוצר.
ביקוש כולל הוא הסכום הכולל של הוצאות על סחורות ושירותים במשק.
קיינס טען כי רמת הביקוש הכולל מושפעת מגורמים פסיכולוגיים, כגון אופטימיות או פסימיות בקרב צרכנים ועסקים.
כשהביקוש הכולל נמוך, הכלכלה תסבול מאבטלה גבוהה וניצול נמוך של קיבולת הייצור.
לפי קיינס, ממשלות יכולות להשתמש במדיניות פיסקלית (שינויים בהוצאות הממשלה ובמיסוי) כדי להגדיל את הביקוש הכולל ולצמצם את האבטלה.
על ידי הזרקת כסף לכלכלה, הממשלות יכולות להמריץ הוצאות צרכניות ועסקיות, ולכן להגביר את התעסוקה והצמיחה הכלכלית.
התיאוריה של קיינס הייתה מהפכנית בזמנה.
היא הצדיקה התערבות ממשלתית מסוימת בכלכלה, במיוחד במהלך תקופות של מיתון.
רעיונותיו השפיעו רבות על מדיניות כלכלית במשך עשורים רבים וממשיכים להיות רלוונטיים כיום.
במהלך המיתון הגדול של 2008, למשל, ממשלות רבות יישמו תוכניות גירוי פיסקלי בהשראת תיאוריית הביקוש הכולל של קיינס.
תוכניות אלה סייעו למניעת מיתון עמוק יותר וזירזו את ההתאוששות הכלכלית.
תיאוריית הביקוש הכולל של קיינס ממשיכה לשמש בסיס לחשיבה כלכלית גם כיום.
היא מזכירה לנו את חשיבות הביקוש בתמיכה בצמיחה כלכלית ובתעסוקה ושהממשלות יכולות למלא תפקיד חיוני בהשגת מטרות כלכליות באמצעות מדיניות פיסקלית.