גולדה מאיר: מבטחת ישראל הראשונהב-18 במרץ 1969, נכנסה לתפקידה גולדה מאיר כראשת ממשלת ישראל השביעית. היא הייתה האישה הראשונה שכהנה בתפקיד זה, והיחידה עד כה. מאיר, שנולדה בקייב, אוקראינה ב-1898, הייתה פעילה בתנועה הציונית עוד מימי נעוריה.עם קום מדינת ישראל ב-1948, מונתה מאיר לשרת העבודה והבינוי. בתפקיד זה, הייתה אחראית על קליטת העולים הרבים שהגיעו ארצה. ב-1956, מונתה לשרת החוץ, תפקיד שבו כיהנה עד 1966.כראשת ממשלה, עמדה מאיר בפני מספר אתגרים ביטחוניים, בהם מלחמת ההתשה עם מצרים וסוריה, והטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972. היא נודעה בגישתה הנחרצת כלפי הביטחון הלאומי, והביאה לחיזוק צה"ל ולהקמת הממשלה הלאומית, שכללה נציגים מכל המפלגות הגדולות.מאיר האמינה כי ביטחון ישראל תלוי בעוצמתה הצבאית וביכולתה להרתיע את אויביה. היא הייתה תומכת נלהבת של המודיעין הישראלי, וביצעה מספר מבצעים חשאיים כדי להבטיח את ביטחונה של המדינה.בין המבצעים הבולטים שביצעה היה פעולת אנטבה ב-1976, שבה שוחררו למעלה מ-100 נוסעים יהודים שהוחזקו כבני ערובה בידי מחבלים בשדה התעופה באנטבה, אוגנדה. פעולה זו נחשבה לניצחון גדול עבור ישראל, והיא חיזקה את המוניטין של מאיר כמנהיגה נחושה ובעלת יכולת.גולדה מאיר נפטרה ב-8 בדצמבר 1978, והותירה אחריה מורשת כמי שתרמה תרומה משמעותית לביטחון הלאומי של ישראל. היא זכורה כמנהיגה חזקה ובלתי מתפשרת, שהייתה מחויבת להגנת עמה וארצה.
