האלגוריתמים של אכיפת החוק חרב פיפיות

האלגוריתמים של ארגוני אכיפת החוק:
חרב פיפיותבשנים האחרונות, ארגוני אכיפת החוק נעזרים יותר ויותר באלגוריתמים כדי לחקור פשעים ולחזות אירועים עתידיים.
בעוד שאלגוריתמים אלה יכולים לשמש ככלים רבי עוצמה למאבק בפשיעה, ישנם גם חששות לגבי הרשלנות הפוטנציאלית שלהם וההטיות המובנות בהם.
אחד הדאגות הגדולות הוא האפשרות לאפליה על בסיס גזע, מגדר או מצב סוציו-אקונומי.
מחקר אחד גילה שאלגוריתם ששימש לצורך ניבוי סיכון פשיעה סיווג באופן לא פרופורציונלי אנשים שחורים כלטיני כבעלי סיכון גבוה יותר לעומת אנשים לבנים, ללא קשר לגורמים אחרים כמו עבר פלילי.
הטיות כאלה עלולות להוביל למעצרים כוזבים ולהפליית יתר בקהילות מיעוטים.
דאגה נוספת היא שהאלגוריתמים עשויים להיות לא שקופים ובלתי ניתנים להסבר.
פעמים רבות, ארגוני אכיפת החוק מסרבים להסביר כיצד האלגוריתמים שלהם מתפקדים, מה שמקשה על הערכה עצמאית של דיוקם והגינותם.
אי שקיפות זו יכולה להוביל להחלטות שרירותיות ולא מוצדקות ולפגיעה באמון הציבור.
יתרה מכך, האלגוריתמים יכולים לחזק מעגלי אפליה.
כאשר אלגוריתם סיווג אדם כבעל סיכון גבוה לפשיעה, סביר יותר שהמשטרה תעצור או תתקין בו מעקב.
איסוף נתונים נוסף זה יכול רק לחזק את רמת הסיכון המסווגת של הפרט, וליצור מעגל קסמים קשה לשבירה.
אמנם לא ניתן להכחיש את הפוטנציאל של האלגוריתמים לתמוך באכיפת החוק, אך חשוב להיות מודעים למגבלות והסכנות שלהם.
על ארגוני אכיפת החוק לנקוט בזהירות בעת שימוש באלגוריתמים ולהבטיח שהם שקופים, אמינים ונטולי הטיות.
על הציבור להישאר ערני לאפשרויות התעללות ולדרוש שקיפות ואחריות מאלה שמפעילים אלגוריתמים.
רק על ידי מתן מענה לחששות אלה נוכל לוודא שהאלגוריתמים משמשים ככלי לחברה הוגנת וצודקת יותר, ולא ככלי לאפליה והתעללות.