האם המדיה החברתית היא כלי למלחמה בדיסאינפורמציה או מקור לה
האם המדיה החברתית יכולה לעזור למלחמה בדיסאינפורמציה?בשנים האחרונות, התפקיד של המדיה החברתית בהפצת דיסאינפורמציה הפך להיות מוקד לדאגה. פלטפורמות מדיה חברתית כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב ספגו ביקורת על כך שהן מאפשרות לפייק ניוז ולמידע כוזב להתפשט במהירות קיצונית.אולם ישנם גם קולות הגורסים כי למדיה החברתית יכול להיות תפקיד חיובי במאבק נגד דיסאינפורמציה. לדוגמה, פייסבוק הקימה יוזמה לבדיקת עובדות בשיתוף עם מומחי חדשות חיצוניים. מטרת היוזמה היא לסמן פוסטים המכילים מידע כוזב ולהציע למשתמשים מידע אמין יותר.יוטיוב, בתורה, הסירה יותר מ-100,000 סרטונים המכילים דיסאינפורמציה הקשורה לקוביד-19. בנוסף, הפלטפורמה מציגה קישורים לקטעים עובדתיים ממקורות חדשותיים מהימנים בתוצאות חיפוש הקשורות לדיסאינפורמציה.מבקרים טוענים כי מאמצים אלה עדיין לא מספיקים. הם טוענים שמטשטשים את הקו בין עובדות לדעות ומפרים את חופש הביטוי. עם זאת, תומכי המאמץ טוענים כי מדובר בצעד הכרחי להגנה על הציבור מפני מידע טועה ומסוכן.הדיון על התפקיד של המדיה החברתית במאבק נגד דיסאינפורמציה צפוי להימשך. עם זאת, ברור כי לפלטפורמות הללו יש אחריות להפחתת הפצת מידע כוזב. על ידי שיתוף פעולה עם מומחים חדשותיים, סימון פוסטים כוזבים והכוונת משתמשים למידע מהימן, חברות המדיה החברתית יכולות למלא תפקיד משמעותי במלחמה נגד דיסאינפורמציה.