האם מיזוגים פוגעים בתחרות או מקדמים יעילות? בית המשפט העליון פסק בקביעה ששינתה את דיני התחרות

הלכת אשטלקרט:
פרק משפטי משמעותי בדיני התחרותהלכת אשטלקרט, שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2008, מהווה אבן פינה בדיני התחרות בישראל.
היא עוסקת במתן אישור למיזוגים העשויים לפגוע בתחרות בשוק, בכפוף לתנאים מסוימים.
הלכה זו נקבעה במסגרת ערעור על החלטת הממונה על הגבלים עסקיים, שאישר מיזוג בין שתי חברות ביטוח גדולות, אשטלקרט והראל.
הממונה התנה את האישור בכמה תנאים שמטרתם הייתה להגן על התחרות בשוק ביטוחי הרכב.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור, וקבע כי אף שמיזוג עלול לפגוע בתחרות, ניתן לאשר אותו אם התנאים הבאים מתקיימים:
יעילות משמעותית:
המיזוג צפוי להוביל ליעילות משמעותית שעולה על הפגיעה בתחרות.
תיקון כלכלי:
התנאים המגבילים המוטלים על המיזוג יעילים לצורך שמירה ויצירת תחרות.
צמצום עיסקה מהותי:
המיזוג יוביל לצמצום עיסקה מהותי, כלומר יהיה פיצוי מספק לקונים וצרכנים על הפגיעה אפשרית בתחרות.
הלכת אשטלקרט מעניקה לממונה ולערכאות בתי המשפט גמישות בבחינת מיזוגים, תוך התחשבות הן בתחרות והן ביעילות.
היא אפשרה את אישורם של מיזוגים שנחשבו בעבר לפוגעים בתחרות, בתנאי שנוצרה איזון נאות בין השיקולים השונים.
חשיבותה של הלכה זו היא במתן ודאות עסקית וברורה לבעלי עסקים.
היא מאפשרת להם להעריך את הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים במיזוגים, ובכך לייעל את הקצאת המשאבים במשק.
הלכת אשטלקרט ממשיכה להוות נכס חשוב במערכת המשפטית, בעוד אכיפת חוקי התחרות בישראל.