האקונומיקה של המיינסטרים איך הכלכלה מעצבת את תרבות הפופ

אקונומיקה ומיינסטרים:
השפעת הכלכלה על תרבות הפופהכלכלה אינה רק עולם של מספרים וגרפים אלא בעלת השפעה עמוקה על החברה ותרבות הפופ.
בשנות ה-80, פריחת הקפיטליזם של רייגן הובילה לגל של חומרנות וראוותנות.
ביטוי לכך ניתן למצוא באסתטיקה הנוצצת של הסרט "אמריקן פסיכו" ובתעשיית המוסיקה של ההיפ-הופ, ששיבחה את העושר והצריכה המופרזת.
בשנות ה-90, המשבר הכלכלי האסייתי והמיתון הביאו לשינוי במצב הרוח.
סרטים כמו "מועדון קרב" ו"מטריקס" ביטאו את תחושת הניכור והזעם כלפי מערכת כלכלית שהותירה רבים מאחור.
ככל שהמאה ה-21 נמשכת, התקדמות הטכנולוגיה והגלובליזציה יצרו כלכלה עולמית משולבת יותר.
תרבות הפופ משקפת זאת עם עליית הזרמים המוזיקליים הקוריאנים (K-Pop) והאפריקאים (אפרו-ביט).
במקביל, הפער העצום בהכנסות והחששות הסביבתיים הפכו לנושאים כלכליים מרכזיים.
סרטים כמו "פרזיטים" ודוקו-סדרות כמו "הגשר" מציגים את האופן שבו מערכות כלכליות יכולות להנציח אי-שוויון ולפגוע בכוכב הלכת שלנו.
הכלכלה היא כוח מניע עיקרי בתרבות הפופ.
היא מעצבת את אסתטיקות שלנו, משקפת את מצב הרוח החברתי שלנו ומציתה שיח חיוני על האופן שבו אנו חיים ועובדים.
על ידי הבנת ההשפעה של הכלכלה על התרבות שלנו, אנו יכולים לקבל תובנות טובות יותר על החברה שלנו ולדמיין עתיד שבו החששות הכלכליים שלנו יטופלו בצורה הוגנת ובת קיימא.