הבגידה מסמרת השיער שהזעזעה את ישראל כיצד אזרח הפך לרוצח אכזרי

מקרה בר-אילן:
שפיכות דמים ובגידה במולדתב-6 במרץ 1990, נרצח השר רחבעם זאבי במלון הייאט ברמת גן.
הרצח, שזעזע את המדינה, בוצע בידי ערבים ישראלים חברי ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין.
בין הרוצחים היה גם אמיר עזאם, אזרח ישראלי שסיפק מודיעין ולוגיסטיקה לתא החיסול.
עזאם, יליד טירה שבאזור המשולש, גדל והתחנך במערכת החינוך הישראלית.
הוא השתתף בפעילות הבט"ש ביהודה ושומרון וסייע לכוחות הביטחון בסיכול פעולות טרור.
אולם בפברואר 1989, לאחר שנפצע בנפילתו למארב מחבלים, חל מפנה מסוכן בחייו.
במהלך אשפוזו בבית החולים, פגש עזאם סטודנטית בשם ענת אילוז.
אילוז, שפעלה בארגון השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", התחברה למחבלים בכלא רמלה.
היא החלה לכתוב מכתבים לעזאם, ובמהרה הפכו השניים לידידים קרובים.
השפעתה המפוקפקת של אילוז הובילה בסופו של דבר לבגידתו של עזאם במולדתו.
הוא הצטרף לחזית העממית, והועבר לאימונים צבאיים מפרכים.
ב-1990, הוא השתתף בביצוע הרצח המזעזע של זאבי.
מעצרו של עזאם ועמידתו לדין עוררו סערה ציבורית עזה.
דעת הקהל הישראלית היתה מזועזעת מהמחשבה שאזרח ישראלי סייע לרצח שר ביטחון.
משפטי יובל בלאיש, "המסייע החברתי" שהעביר לעזאם את הנשק, גם הוא עורר תשומת לב רבה.
המקרה של אמיר עזאם הוא דוגמה טרגית לבגידה ולבחירות גרועות שעשויות להוביל להשלכות הרסניות.
הפיתוי להתקשר לאנשים וארגונים שעויינים את מדינת ישראל יכול להיות חזק, אך התוצאות עלולות להיות הרות אסון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *