הביטחון הקולקטיבי ששינה את פניה של ישראל סיפורו של אמנון ליפקין-שחק

אמנון ליפקין-שחק:
חלוץ הביטחון הקולקטיביאמנון ליפקין-שחק, שר הביטחון ה-15 של ישראל, היה דמות מפתח בעיצוב מדיניות הביטחון הקולקטיבי של המדינה.
ליפקין-שחק האמין כי ישראל איננה יכולה לסמוך רק על יכולותיה הצבאיות כדי להבטיח את ביטחונה.
הוא טען כי "הביטחון שלנו אינו מבוסס רק על השרירים שלנו, אלא גם על מוחנו".
בשנת 1996, ליפקין-שחק השיק את "יוזמת ז'נבה", ניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות משא ומתן.
היוזמה לא הצליחה לזכות לתמיכה מקומית מספקת, אך היא העלתה את המודעות לחשיבות מציאת פתרון מדיני.
ליפקין-שחק גם קידם את השיתוף הפעולה הביטחוני האזורי.
הוא נפגש עם עמיתים מירדן ומצרים, וחקר דרכים לחזק את היחסים הביטחוניים ולהפחית מתחים.
לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ליפקין-שחק טען כי מלחמה בטרור צריכה להיות מאמץ גלובלי.
הוא הדגיש את הצורך בשיתוף מודיעין, במניעת טרור ובמלחמה בטרור הפיננסי.
מדיניות הביטחון הקולקטיבי של ליפקין-שחק נשענת על ההבנה כי איומים מודרניים אינם מסורתיים בטבעם.
הם מורכבים ולעתים קרובות חוצים גבולות גיאוגרפיים.
רק באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי יכולה ישראל להתמודד ביעילות עם אתגרים אלה.
"אנו חיים בעולם גלובלי", אמר ליפקין-שחק.
"האיומים שלנו אינם מקומיים, אלא גלובליים.
אנחנו חייבים לחשוב באופן גלובלי כדי להגן על אומתנו".
מורשתו של ליפקין-שחק בתחום הביטחון הקולקטיבי ממשיכה לעצב את מדיניות הביטחון של ישראל עד היום.
דבריו ומעשיו משמשים תזכורת מתמדת לחשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי, ניהול משא ומתן ופתרון קונפליקטים בדרכי שלום.