הבנת הנסתר כיצד מניעים נסתרים מעצבים את ההחלטות הכלכליות שלנו

כלכלת התנהגותית:
הבנה של קבלת החלטות אנושיותכלכלת התנהגותית היא ענף של כלכלה החוקר כיצד גורמים פסיכולוגיים וחברתיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות.
בניגוד לכלכלה הנאו-קלאסית המסורתית, המניחה שהאנשים הם רציונליים לחלוטין, כלכלת התנהגותית מכירה בכך שבני אדם נוטים לקבל החלטות על סמך רגשות, הטיות וגורמים קוגניטיביים אחרים.
אחד מחלוצי כלכלת ההתנהגותית היה דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002.
כהנמן ועמיתיו ערכו סדרה של ניסויים שהראו כי אנשים נוטים להיות מושפעים מ"הטיות קוגניטיביות" או טעויות שיטתיות בתפיסה ובזיכרון.
לדוגמה, אנשים נוטים להעריך יתר על המידה את הסבירות של אירועים בולטים ולקבל החלטות המבוססות על רגש ולא על היגיון.
הטיות קוגניטיביות אלה יכולות להשפיע באופן משמעותי על התנהגות הכלכלית.
למשל, אנשים נוטים לחסוך פחות בגלל הטיה הנקראת "הנחת הנוחות".
הם גם נוטים לבצע רכישות דחופות בגלל "האימפולסיביות בהווה".
כלכלת התנהגותית סיפקה תובנות יקרות ערך לגבי מגוון רחב של נושאים כלכליים, לרבות חיסכון, השקעות, תכנון פנסיוני וקבלת החלטות פיננסיות.
על ידי שילוב העקרונות של פסיכולוגיה וקוגניציה בתיאוריה הכלכלית, היא עוזרת לנו להבין טוב יותר את האופן שבו התנהגות אנושית מעצבת את השווקים והכלכלה.
לכלכלת ההתנהגותית יש השלכות חשובות עבור עיצוב מדיניות ועידוד התנהגות כלכלית רצויה.
לדוגמה, ניתן להגדיל את שיעורי החיסכון על ידי שימוש בטכניקות "דחיפה עדינה", כגון הקמת חשבונות חסכון אוטומטיים או תזכורות לתכנן פנסיה מוקדמת.
לסיכום, כלכלת ההתנהגותית מספקת מסגרת חשובה להבנת קבלת החלטות כלכליות.
על ידי הכרה בהשפעה של גורמים פסיכולוגיים וחברתיים, היא מאפשרת לנו לקבל החלטות כלכליות טובות יותר וליצור מדיניות שתעודד התנהגות כלכלית חיובית.