הגורו הכלכלי שחזה את המשבר של 2008 סודו של המודל הקיינסיאני הגאוני שעדיין משנה את העולם

מודל הכלכלה הקיינסיאני:
עקרונות ויישוםג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי, פיתח את מודל הכלכלה הקיינסיאני במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת.
המודל, המבוסס על הרעיון של ביקוש כללי, טען כי הממשלה צריכה לנקוט בצעדים אקטיביים כדי להמריץ את הכלכלה בתקופות של מיתון.
עקרונות מרכזיים:
ביקוש כללי הוא המפתח:
קיינס האמין שהביקוש של משקי הבית, העסקים והממשלה מניע את הצמיחה הכלכלית.
מלכודת נזילות:
כאשר הציפיות שליליות, אנשים ועסקים יחזיקו בכסף במקום להוציא אותו, מה שיוצר מעגל קסמים של מיתון.
תפקיד הממשלה:
כאשר ביקוש פרטי חלש, על הממשלה להשתמש במימון בגרעון ובהרחבת כספים כדי להמריץ את הביקוש הכולל.
יישום:
המודל הקיינסיאני יושם בברטניה ובארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, והביא ליצירת ביקוש גבוה ולצמיחה כלכלית.
בשנים האחרונות, הוא יושם שוב בתגובה למשבר הכלכלי של 2008, כאשר בנקים מרכזיים הפחיתו שיעורי ריבית וממשלות הגדילו את ההוצאה הציבורית.
מגבלות:
הנחת ציפיות בלתי רציונליות:
המודל הקיינסיאני מניח שאנשים מקבלים החלטות כלכליות מבלי להתחשב בציפיות עתידיות.
עלייה באינפלציה:
הרחבת הפיסקלית והמוניטרית יכולה להוביל לאינפלציה, במיוחד כאשר הכלכלה נמצאת בתקופת צמיחה.
בעיית החוב:
מימון בגרעון לטווח ארוך יכול ליצור עומס חוב, שעלול להגביל את האפשרויות הפיסקליות העתידיות.
למרות מגבלותיו, המודל הקיינסיאני נותר רלוונטי כיום כמסגרת להבנת התנודות במשק ולתכנון מדיניות כלכלית.
על ידי התמקדות בביקוש כללי ותפקיד הממשלה, הוא מספק קווים מנחים להגברת הצמיחה הכלכלית ולהפחתת האבטלה בתקופות של מיתון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *