הדיקטטורה של נתניהו כיצד הפך נתניהו לאיום על הדמוקרטיה הישראלית

העלייה הדמוגרפית של נתניהו:
אתגר למערכת הדמוקרטית הישראליתבמשך יותר מעשור, בנימין נתניהו היה דמות מרכזית בזירה הפוליטית הישראלית.
שלטונו הארוך סומן במחלוקות רבות, כולל עלייתו של השיח הפוליטי האגרסיבי ודעיכתו של השיח הדמוקרטי.
העלייה הדמוגרפית של נתניהו התאפשרה על ידי שילוב של גורמים.
ראשית, הימין הישראלי עבר קיטוב בעשורים האחרונים, כשהליכוד הפך למפלגתו הדומיננטית.
כריזמתו של נתניהו ויכולתו להתחבר לבוחרים איפשרו לו לבסס את מרותו על המפלגה ולהרחיב את בסיס התמיכה שלה.
שנית, נתניהו הצליח לנצל את חרדות הבטחוניות של הבוחרים הישראלים.
הוא הציג את עצמו כמגן המדינה מפני טרור, ולעתים קרובות צייר את יריביו כמסוכנים בלתי-פטריוטים.
אסטרטגיה זו זכתה להצלחה רבה בקרב הציבור הישראלי, המודאג באופן מסורתי מאיומים חיצוניים.
שלישית, נתניהו ניצל ברמה יוצאת דופן את כלי התקשורת.
הוא השתמש בהופעות בתקשורת ובמדיה החברתית כדי לבנות בסיס תמיכה נאמן, תוך שהוא מנסה להניא את מבקריו.
הוא גם קידם חוקים שפוגעים בחופש העיתונות, ומאפשרים לו להשתיק כל מי שעשוי לאתגר את סמכותו.
לעלייתו הדמוגרפית של נתניהו היו השלכות שליליות על הדמוקרטיה הישראלית.
הרוח הדמוקרטית נחלשה במידה רבה, והחברה הישראלית הפכה מקוטבת ומפולגת יותר.
מערכת האיזונים והבלמים נחלשה, ונתניהו הצליח להעביר חוקים שמחזקים את כוחו ומרחיבים את השליטה שלו.
המשך עלייתו הדמוגרפית של נתניהו מעלה שאלות עמוקות לגבי עתידה של הדמוקרטיה הישראלית.
אם הוא יישאר בשלטון, סביר להניח שהנורמות הדמוקרטיות ייחלשו עוד יותר, והחברה הישראלית תמשיך להיות מפורקת.
רק הזמן יגיד אם לישראל יהיה הכוח הנחוץ כדי לבלום את כוחו של נתניהו ולהגן על הדמוקרטיה שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *