היד הנעלמה איך אנוכיות הופכת לעושר חברתי

אדם סמית' והיד הנעלמהאדם סמית', כלכלן סקוטי שנחשב לאבי הכלכלה המודרנית, פיתח את רעיון ה"יד הנעלמה".
רעיון זה מציע כי גם בחברות מורכבות, פעולות אישיות של אינטרסים עצמיים מובילות באופן בלתי מכוון לתוצאות חיוביות לציבור.
ב"עושר העמים" שלו, טען סמית' כי כאשר אנשים רודפים אחר האינטרסים האישיים שלהם, הם למעשה מקדמים בטעות את האינטרס של החברה כולה.
לדוגמה, כאשר יצרן מייצר מוצר ומוכר אותו כדי להרוויח, הוא טוען, הוא גם יוצר מקומות עבודה ומשפר את רמת החיים של העובדים שלו.
במילים אחרות, ה"יד הנעלמה" מציעה כי השווקים الحرة، ללא התערבות ממשלתית, יובילו באופן טבעי לתוצאות מיטביות.
זה לא אומר שהשווקים מושלמים, אלא שהמאמצים הקולקטיביים של אלפי בני אדם המבקשים למקסם את רווחיהם האישיים בסופו של דבר מקדמים יותר יעילות, צמיחה ורווחה מאשר כל ניסיון לתכנון מרכזי.
רעיון ה"יד הנעלמה" הפך לעמוד התווך של הקפיטליזם הליברלי.
הוא השפיע רבות על מדיניות כלכלית, המעודדת תחרות בשוק, סחר חופשי וזכויות קניין.
עם זאת, הוא גם הועמד בסימן שאלה על ידי כלכלנים מאז סמית'.
לדוגמה, כלכלנים קיינסיאניים טוענים שלפעמים השווקים יכולים להיכשל בהשגת תוצאות מיטביות, ושיש צורך בהתערבות ממשלתית כדי לתקן כשלי שוק ולשפר את התוצאות הכלכליות.
למרות הוויכוחים המתמשכים, רעיון ה"יד הנעלמה" נותר עקרון מרכזי בחשיבה הכלכלית, ומהווה אבן בוחן להבנת התנהגות השוק והמדיניות הכלכלית המומלצת.