היד הנעלמה כיצד האנוכיות מניעה את הצמיחה הכלכלית
כלכלה בראי ההיסטוריה: אדם סמית' ותורת היד הנעלמהאדם סמית', "אבי הכלכלה המודרנית", זכה בניצחון מוחלט בהגותו על טבעה של כלכלה. ב"עושר העמים", יצירת מופת מ-1776, קבע סמית' כי לא פילנתרופיה או רצון טוב מניעים את השוק החופשי, אלא אינטרס עצמי. עיקרון זה, שכונה "תאוריית היד הנעלמה", שינה את פני הכלכלה לנצח.לפי סמית', כאשר אנשים פועלים למען טובתם האישית, הם בסופו של דבר משרתים את האינטרס הכללי. למשל, כאשר יצרן בונה מכונית כדי למכור ברווח, הוא גם מספק ישירות או עקיפות משרות, יוצר תשתיות ומוסיף לתוצר הלאומי.היד הנעלמה מרמזת על צורך מוגבל בתוכנון ממשלתי. סמית' טען שהתערבות ממשלתית בשוק בדרך כלל מובילה לתוצאות לא רצויות. הוא הרחיב את הרעיון שלו גם לתחום המסחר הבינלאומי, תוך שהוא קידם סחר חופשי כדרך להעשרת האומות.ההשפעה של תורתו של סמית' הייתה מרחיקת לכת. היא הניחה את היסוד לקפיטליזם המודרני ולכלכלה השוק החופשי. רעיונותיו הכשירו את הקרקע למהפכה התעשייתית, שיצרה עושר חסר תקדים.עם זאת, תאוריית היד הנעלמה אינה חפה מפגמים. מבקריו טוענים כי היא מתעלמת מהכשלים בשוק, כגון חוסר שוויון ומונופולים. הם מסתמכים על כך שהממשלות נדרשות פעמים רבות להתערב כדי להבטיח תוצאות הוגנות יותר.למרות הדיונים המתמשכים, תורת היד הנעלמה של אדם סמית' נותרה אבן יסוד באוריינות הכלכלית. זהו כוח מנחה להבנת כיצד יחידים וממשלות יכולים לפעול לקידום צמיחה כלכלית ורווחה אנושית.