היד הנעלמה של אדם סמית' כיצד האינטרסים העצמיים שלך מניבים תועלת לחברה
אדם סמית' והיד הנעלמה: עקרונות כלכליים מנחיםאדם סמית', "אבי הכלכלה", הרחיב במחקרו החלוצי, "עושר העמים" (1776), את הרעיון של "היד הנעלמה". עקרון זה מציע כי כאשר פרטים רודפים אחר האינטרסים האנוכיים שלהם, הם משיגים באופן לא מכוון תוצאות מיטיבות לכלל החברה.בשוק חופשי, המונחה על ידי כוחות היצע וביקוש, פועלות ההחלטות האישיות של היחידים כמנגנון תיאום עוצמתי. לדוגמה, כאשר פריט הופך להיות מבוקש יותר, מחירו עולה. זה מעודד ספקים לייצר יותר מהפריט, מה שמספק יותר אפשרויות לצרכן ומסייע לאזן את ההיצע והביקוש.היד הנעלמה אינה מתערבת בצורה ישירה בפעילות השוק. במקום זאת, היא פועלת כאילוץ סמוי, שמכווין את החלטות האישיות לכיוון שמטיב עם החברה כולה. סמית' האמין שכאשר מתקיים מצב של "חירות טבעית", שבו אנשים חופשיים לרדוף אחר האינטרסים שלהם, התוצאות המצטברות יועילו לחברה.אולם, סמית' הודה שממשלה אולי תצטרך למלא תפקיד בנסיבות מסוימות. הוא טען שעל הממשלה לספק הגדרות רגולטוריות כלליות כדי להגן על זכויות הקניין ולאכוף חוזים. עם זאת, הוא האמין שהתערבות ממשלתית מופרזת יכולה לעוות את כוחות השוק ולהזיק לכלכלה לטווח הארוך.עקרונות היד הנעלמה ממשיכים להדריך את עיצוב המדיניות הכלכלית עד היום. רעיון זה מדגיש את החשיבות של שווקים חופשיים ומכיר בכך שהרדיפה אחר האינטרסים האישיים יכולה להוביל לתוצאות חיוביות לכלל החברה. עם זאת, הוא גם מזהיר מפני הסכנות של התערבות ממשלתית מוגזמת, ומדגיש את הצורך בממשל מוגבל ליצירת סביבה כלכלית שבה היד הנעלמה יכולה לפעול בצורה יעילה.