כלכלה בראי ההיסטוריה: אדם סמית' ותורת יד הנעלמהאדם סמית', הכלכלן והפילוסוף הסקוטי, נחשב לאבי הכלכלה המודרנית. בספרו פורץ הדרך מ-1776, "עושר האומות", הציג סמית' את תורת "יד הנעלמה", עיקרון יסוד בתיאוריה הכלכלית.תורת יד הנעלמה קובעת כי כאשר כל פרט במערכת כלכלית שואף למקסם את רווחיו האישיים, הוא מקדם בטעות את טובת הכלל. במילים אחרות, על ידי מרדף אחר האינטרסים האנוכיים שלהם, פרטים משיגים תוצאות חיוביות עבור החברה כולה.ניתן להבין את התורה הזו באמצעות אנלוגיה ל"שוק חופשי" כף יד בלתי נראית. כל פרט כמו אצבע נפרדת, פועל על פי האינטרסים שלו אך תורם באופן בלתי מודע לשלמות ומצב הרווחה הכללי של היד.דוגמה לתורת יד הנעלמה היא השוק התחרותי. כאשר עסקים מתחרים על עסקים, הם נאלצים להוריד מחירים ולשפר את איכות מוצריהם. זה לטובת הצרכנים, המרוויחים ממחירים נמוכים יותר ומוצרים טובים יותר.אף על פי שסמית' האמין כי יד הנעלמה תסדיר לרוב את הכלכלה, הוא גם הכיר בכך שלעתים עשויים להידרש התערבויות ממשלתיות. לדוגמה, הוא תמך במיסים עקיפים (כגון מסי מכירה) כדי לממן סחורות ושרותים ציבוריים חיוניים.למרות שהתורה של סמית' היא אידיאל ולא תמיד מתממשת במציאות, היא נותרה אבן יסוד בכלכלה המודרנית. התובנות שלו לגבי הכוחות הסמויים שפועלים בשוק החופשי ממשיכות לעצב את מדיניות הממשלה והדיון הכלכלי עד היום.
