הכוח המשחית הקללה של הפוליטיקה

ההשפעה המשחיתה של הכוחבמשחק האכזרי של הפוליטיקה, כוח הוא סם ממכר.
האינטוקסיקציה שלו מלבה את שאיפות האדם ומטשטשת את שיפוטו.
ההיסטוריה עמוסה בדוגמאות לפוליטיקאים שכוח שחית אותם.
ניקולו מקיאוולי, הוגה הפוליטיקה בן המאה ה-16, הכיר במציאות זו.
הוא כתב ב"הנסיך" שלו כי "הכוח משחית, והכוח המוחלט משחית לחלוטין".
אחד המקרים המובהקים יותר של השפעת הכוח המושחת היא עלייתו ונפילתו של יוזף סטלין.
בתחילה סטלין היה בולשביק צעיר ובולט, אך שאיפתו לכוח הפכה אותו רודן אכזרי.
תחת שלטונו, מיליוני סובייטים נהרגו, נכלאו או הוגלו.
דוגמה נוספת היא ריצ'רד ניקסון, נשיא ארצות הברית ה-37.
ניקסון היה פוליטיקאי מיומן, אך שערוריית ווטרגייט הוכיחה שכוחו סימא אותו לשיקולים מוסריים.
הוא התפטר מתפקידו כדי להימנע מהדחה.
השחיתות הנגרמת כתוצאה מכוח נובעת מכמה גורמים.
ראשית, כוח מעניק לבעליו תחושת עליונות וחסינות.
הם מתחילים להאמין שהם מעל לחוק ולכללים החלים על אחרים.
שנית, כוח יוצר סביבה של התרפסות.
עוזרים ומקורבים מחמיאים למנהיגיהם ומחזקים את אמונותיהם הלא מופרכות.
שלישית, כוח מדכא אופוזיציה.
חולקים דעות או מבקרים חריפים מושתקים או מודרים.
זה מוביל לסטגנציה במחשבה ולדעיכה במוסר.
ההשלכות של הכוח המושחת הרסניות.
שחיתות מערערת את האמון בממשל, מובילה לריקבון חברתי ומונעת קדמה.
חיוני להקים מנגנונים חזקים לבדיקה ודחיה כדי להפחית את סכנת השחיתות בקרב בעלי תפקידים פוליטיים.
הבחירות האחרונות איפשרו הצצה למידה שבה הכוח יכול לשנות מנהיגים.
חלק מהמועמדים האמינו שהם מעל לחוק וכי הם יכולים לומר ולעשות כל מה שהם רוצים מבלי להישא באחריות.
אולם בסופו של דבר, העם דיבר, והשחיתות המושחתת נדחתה.
בזירה הפוליטית הסוערת של היום, חשוב להזכיר לעצמנו את הסכנות הטמונות בכוח בלתי מרוסן.
על אזרחים להיות ערניים ולדרוש ממושליהם ציות לאתיקה ויושר.
רק על ידי שמירה על האיזונים והבלמים שלנו, אנו יכולים למנוע את השחיתות המושחתת ולהבטיח פונקציונליות תקינה של הממשלה שלנו.