הכוח הנסתר שמוביל את הכלכלה היד הנעלמה של אדם סמית'

אדם סמית' ותורת ה"יד הנעלמה"אדם סמית', הכלכלן הסקוטי המפורסם, נחשב לאבי הכלכלה המודרנית.
תורתו הכלכלית, שפורסמה בספרו המכונן "עושר העמים" בשנת 1776, התבססה על עקרון ה"יד הנעלמה".
סמית האמין כי בכלכלה תחרותית, האינטרסים האנוכיים של הפרטים יובילו בסופו של דבר לתוצאה הטובה ביותר עבור החברה.
הוא טען שכאשר אנשים חופשיים להמשיך את האינטרסים העצמיים שלהם, יד נעלמה תנחה את פעילותם לטובת הכלל.
דוגמה לאופן שבו פועלת ה"יד הנעלמה" היא כאשר צרכנים קונים סחורות ושירותים.
הביקוש הגובר למוצר מסוים יעודד יצרנים לייצר יותר ממנו, מה שיוביל למחירים נמוכים יותר ותועלת גבוהה יותר לצרכנים.
ברמה המקרו-כלכלית, ה"יד הנעלמה" יכולה להתבטא בשוק העבודה.
כאשר המובטלים מתחרים על המשרות המועטות, הם נוטים לקבל שכר נמוך יותר.
עם זאת, ככל שהכלכלה משתפרת ונוצרות משרות נוספות, השכר נוטה לעלות שוב לטובת העובדים.
תורת ה"יד הנעלמה" של סמית' אינה שלילה מוחלטת של התערבות ממשלתית בכלכלה.
הוא הכיר בכך שעל הממשלה למלא תפקידים מסוימים, כגון הגנה על זכויות קניין ואכיפת חוזים.
עם זאת, הוא טען כי התערבות יתר של הממשלה יכולה למעשה להפריע לכוחות השוק החופשי ולחבל בתוצאות הרצויות שה"יד הנעלמה" יוצרת.
עקרון ה"יד הנעלמה" נותר רעיון מרכזי בכלכלה המודרנית.
הוא מבסס את ההתמקדות בחופש אישי ובשווקים תחרותיים כדרכים לקדם צמיחה כלכלית ורווחה חברתית.