הכישלון המודיעיני שזעזע את ישראל לקחי השבר במלחמת יום כיפור

כישלון איסוף המודיעין במלחמת יום כיפורמלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6 באוקטובר 1973, נחשבת לאחד מכישלונות המודיעין הגדולים ביותר בהיסטוריה.
חוסר יכולתה של ישראל לחזות את מתקפת ההפתעה של מצרים וסוריה הביאה לאבדות כבדות ולזעזוע עמוק בחברה הישראלית.
אחד הגורמים המרכזיים לכישלון היה הערכה שגויה של איום המלחמה.
מערכת הביטחון הישראלית האמינה שהמדינות הערביות לא יתקפו כל עוד ישראל מחזיקה ביתרון צבאי מוחלט.
זאת למרות עדויות שהצביעו על כוונות תוקפניות מצד מצרים וסוריה.
גורם נוסף היה חוסר תיאום בין גופי המודיעין השונים.
למוסד, שב"כ ואמ"ן היו הערכות מודיעיניות שונות, ובין שלושתם לא הייתה מערכת קבלת החלטות משותפת.
הדבר הוביל לחוסר ודאות ובלבול בקרב מקבלי ההחלטות.
הכישלון במלחמת יום כיפור הוביל לשינויים מרחיקי לכת במערכת המודיעין הישראלית.
הוקמה יחידה ייעודית לאיסוף וניתוח מודיעין, ושופרו מנגנוני התיאום בין הגופים השונים.
בנוסף, הושם דגש רב יותר על מודיעין אנושי ופחות על אמצעי טכנולוגיים.
מלחמת יום כיפור מלמדת אותנו שהערכת מצב מדויקת היא חיונית למניעת הפתעות ביטחוניות.
חברות מודיעין חייבות לתת משקל ראוי לכל סוגי המידע, אפילו אם הוא סותר את האמונות הקיימות.
כמו כן, עליהן להבטיח שיתוף פעולה הדוק וניהול משותף כדי לקבל החלטות מבוססות.
כישלון איסוף המודיעין במלחמת יום כיפורים הוא תזכורת קודרת לכך שגם בידיהן של המעצמות המתקדמות ביותר, הטכנולוגיה והניתוח האנושי הם כלים בלתי נפרדים במאמץ לשמור על ביטחון לאומי.