הכלכלה של קיינס כיצד ממשלות יכולות ליצור צמיחה ולמנוע שפל
הגישה הקיינסיאנית לכלכלהג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי פורץ דרך, פיתח גישה מקיפה לכלכלה במחצית הראשונה של המאה ה-20. התיאוריות של קיינס, המכונות "הגישה הקיינסיאנית", ממשיכות להשפיע רבות על הקובעים את המדיניות הכלכלית גם כיום.הגישה הקיינסיאנית דוגלת בניהול אקטיבי של הכלכלה על ידי הממשלה. על פי קיינס, במהלך מיתון, לביקוש מצד הצרכנים והעסקים יש תפקיד מכריע. הממשלה יכולה להמריץ ביקוש באמצעות הוצאות ממשלתיות מוגברות או הפחתות מס.הגישה מתמקדת גם בחשיבות ההשקעות. כאשר עסקים משקיעים, הם יוצרים מקומות עבודה ומגדילים את התפוקה הכלכלית הכוללת. הממשלה יכולה לעודד השקעות על ידי מתן הטבות מס או מתן סובסידיות.התיאוריות של קיינס זכו לפופולריות בתקופת השפל הגדול. על ידי הגדלת ההוצאות הממשלתיות, ממשלות הצליחו לעורר את הצמיחה הכלכלית ולהפחית את האבטלה. מאז, הגישה הקיינסיאנית שימשה להנעת צמיחה בתקופות מיתון.עם זאת, הגישה הקיינסיאנית ספגה גם ביקורת. מבקרים טוענים שהיא יכולה להוביל לגירעונות ממשלתיים מוגזמים ואינפלציה. הם מקדמים גישה חלופית הנקראת כלכלה צד היצע, המתמקדת בהפחתת מיסים ורגולציה במטרה לעודד השקעות וצמיחה.למרות המחלוקת, הגישה הקיינסיאנית נותרה כוח משמעותי במחשבה הכלכלית. עקרונותיה משמשים קובעי מדיניות כדי להתמודד עם מיתונים ולקדם צמיחה כלכלית יציבה. ההשפעה המתמשכת של קיינס מעידה על התובנות החשובות שסיפק להבנתנו את המנגנונים של הכלכלה.