המאבק בין הסביבה לכלכלה מדוע הפוליטיקה של האקלים היא כה מפולגת

הפוליטיקה של האקלים:
עולה הגלשינויי אקלים תפסו בחוזקה את במת הפוליטיקה הגלובלית, ויצרו מדרון חלקלק של אי-הסכמה וקונפליקט.
המאבק בין מגיני סביבה ותעשיות פליטות פחמן גבוהות מגביר את העלות האמיתית של התעלמות מהאיום הסביבתי.
תומכי פעולה אקלימית מצביעים על הגורמים העצומים של שינוי אקלים:
גל החום הניחת, עליית מפלס הים ושריפות יער הרסניות.
הם מדגישים את ההשפעה ההרסנית על בריאות האדם, ביטחון התזונה וכלכלות.
הם דורשים הפחתות משמעותיות של פליטת גזי חממה, השקעות באנרגיות מתחדשות ושינויים בהתנהגות אנושית.
מצד שני, תעשיות פחם, נפט וגז מתנגדות נחרצות לפעולה אקלימית.
הם טוענים שהתקנות יסכנו מקומות עבודה ויפגעו בכלכלות.
הם מפיצים מידע מוטעה ומסייעים להכחיש מדע אקלים.
קמפיינים פוליטיים בעלי מימון כבד תומכים בפוליטיקאים המתנגדים לפעולה אקלימית.
סכסוך פוליטי זה מאריך את המאמצים הגלובליים להתמודדות עם שינויי אקלים.
הסכם פריז, הסכם בינלאומי לריסון התחממות כדור הארץ, זכה לתמיכה אוניברסלית לפני שנים ספורות.
עם זאת, ממשלים רטרוגרדיים בארצות הברית, ברזיל ואוסטרליה משכו התנגדות מצד המדינות האלה והחלישו את היעילות של ההסכם.
מנהיגות פוליטית אמיצה נחוצה באופן דחוף כדי לפלס את הדרך לפעולה אקלימית.
על פוליטיקאים לעמוד בפני תעשיות דלקי מאובנים ולהגן על האינטרסים לטווח הארוך של הציבור.
הם חייבים להשקיע באנרגיות נקיות ולחדשנות, ולתמוך בקהילות שנפגעו משינויי אקלים.
ההשלכות של אי-פעולה אקלימית הן חמורות מדי מכדי להתעלם מהן.
הגאות הפוליטית עולה, ודוחקת בנו לנקוט בצעדים משמעותיים כדי להבטיח עתיד קיימא לדורות הבאים.
המנהיגות הפוליטית צריכה לקדם את סדר היום של פעולה אקלימית לפני שיהיה מאוחר מדי.