המסע הגסטרונומי שלי מאוכל ביתי לחיבור עם מורשת
האוכל שחיבר אותי עם מורשתיאוכל הוא יותר מאשר צורך פיזי; הוא גשר המחבר אותנו לתרבויות, להיסטוריה ולמורשת שלנו. עבורי, בישול והנאה מאוכל מקסיקני הוא קשר משמעותי למורשתי הלטינית.כילדה, גדלתי על מטבח מקסיקני ביתי אוטנטי שבושל באהבה על ידי אמי וסבתי. ריח התירס הקלוי, הסלסה העוקצנית והתבלינים הריחניים עטפו את ביתי בנוחות ובחמימות. עם כל ביס, הרגשתי קשר למסורות שהועברו מדור לדור.במהלך התיכון, נתקלתי באתגרים של הגדרה עצמית וכיוון. בחיפוש אחר זהות, מצאתי נחמה באוכל המקסיקני. בזמן שלמדתי באוניברסיטה הרחק מהבית, הבישול של מנות מקסיקניות הפך לדרך להתמודד עם געגועי הבית ולשמור על קשר למורשתי.עם הזמן, הבנתי כי האוכל המקסיקני אינו רק מטבח; הוא סיפור של עמידות, יצירתיות ועושר תרבותי. באמצעות אוכל, למדתי על ההשפעות האינדיאניות, הספרדיות והאפריקאיות שיצרו את המטבח הייחודי הזה.כאישה לטינית מקצועית, אני רואה את האוכל ככלי לבניית גשרים בקהילה שלי. על ידי שיתוף מתכונים, סיפורים והמסורות הקולינריות שלי, אני מקווה לעורר סקרנות ולהעלות מודעות ליופי ולגיוון של התרבות הלטינית.דרך האוכל, חיברתי את עצמי מחדש למורשתי, מצאתי חיבור לקהילה שלי והעשרתי את העולם סביבי. כל ביס הוא תזכורת לזהות, להיסטוריה ולשמחה שנובעת מהחיבור לתרבות ולתורשה שלי.