המסר המטריד של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוקבשנים האחרונות, טכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת אפשרה עריכה עמוקה של קטעי וידאו ותמונות, מה שעורר חששות לגבי פוטנציאל הפצת מידע כוזב. עריכה עמוקה מאפשרת למניפולטורים לשנות את פניהם, קולם או מילותיהם של אנשים, וליצור קטעי וידאו מגמתיים ומזויפים המופצים במהירות במדיה החברתית ובמכשירים ניידים.קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק יכולים לשמש להפצת תעמולה פוליטית, ליצירת פחד וחוסר אמון בקרב הציבור ולפגיעה בתדמיתן של דמויות ציבוריות. לדוגמה, בקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020, הופץ קטע וידאו ששונתה עמוקות בו הופיעה יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, מדברת בעילגות. קטע וידאו זה פורש כראיה ל"אי יכולתה הנפשית" של פלוסי, למרות שהוא שונה במסגרת קמפיין להכפשתה.כמו כן, תמונות ערוכות עמוק שימשו ליצירת פורנוגרפיה מזויפת של סלבריטאים ותמונות עירום מזויפות של אנשים רגילים. סוג זה של מניפולציה יכול להיות פוגעני ביותר ולגרום לבושה, חרדה והצקות לקורבנות.המסר המטריד של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק הוא שהם מטשטשים את הגבול בין אמת ושקר. הציבור מתקשה יותר ויותר להבדיל בין מידע אמיתי למידע כוזב, מה שמוביל לאובדן אמון במוסדות ובמדיה החברתית.כדי להתמודד עם אתגר זה, יש צורך במאמצים מתואמים מצד ממשלות, חברות טכנולוגיה ומשתמשי אינטרנט. ממשלות צריכות לחוקק חוקים האוסרים על הפצת ביודעין של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק למטרות מזיקות. חברות הטכנולוגיה צריכות לפתח טכנולוגיות לזיהוי וסימון של תכנים שונו, ומשתמשי האינטרנט צריכים להיות ביקורתיים יותר כלפי המידע שהם צורכים.על ידי נקיטת צעדים אלה, נוכל להגן על הציבור מפני המסר המטריד של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק ולשמור על אמינות המידע באינטרנט.
המסר המבעית של עריכה עמוקה איך מידע כוזב מזויף מהווה איום על המציאות שלנו
המסר המטריד של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוקבשנים האחרונות, טכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת אפשרה עריכה עמוקה של קטעי וידאו ותמונות, מה שעורר חששות לגבי פוטנציאל הפצת מידע כוזב. עריכה עמוקה מאפשרת למניפולטורים לשנות את פניהם, קולם או מילותיהם של אנשים, וליצור קטעי וידאו מגמתיים ומזויפים המופצים במהירות במדיה החברתית ובמכשירים ניידים.קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק יכולים לשמש להפצת תעמולה פוליטית, ליצירת פחד וחוסר אמון בקרב הציבור ולפגיעה בתדמיתן של דמויות ציבוריות. לדוגמה, בקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020, הופץ קטע וידאו ששונתה עמוקות בו הופיעה יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, מדברת בעילגות. קטע וידאו זה פורש כראיה ל"אי יכולתה הנפשית" של פלוסי, למרות שהוא שונה במסגרת קמפיין להכפשתה.כמו כן, תמונות ערוכות עמוק שימשו ליצירת פורנוגרפיה מזויפת של סלבריטאים ותמונות עירום מזויפות של אנשים רגילים. סוג זה של מניפולציה יכול להיות פוגעני ביותר ולגרום לבושה, חרדה והצקות לקורבנות.המסר המטריד של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק הוא שהם מטשטשים את הגבול בין אמת ושקר. הציבור מתקשה יותר ויותר להבדיל בין מידע אמיתי למידע כוזב, מה שמוביל לאובדן אמון במוסדות ובמדיה החברתית.כדי להתמודד עם אתגר זה, יש צורך במאמצים מתואמים מצד ממשלות, חברות טכנולוגיה ומשתמשי אינטרנט. ממשלות צריכות לחוקק חוקים האוסרים על הפצת ביודעין של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק למטרות מזיקות. חברות הטכנולוגיה צריכות לפתח טכנולוגיות לזיהוי וסימון של תכנים שונו, ומשתמשי האינטרנט צריכים להיות ביקורתיים יותר כלפי המידע שהם צורכים.על ידי נקיטת צעדים אלה, נוכל להגן על הציבור מפני המסר המטריד של קטעי וידאו ותמונות ערוכים עמוק ולשמור על אמינות המידע באינטרנט.
