המצאת המקרר איך יצרנו מזון בטוח ועולם בריא יותר

האיש שהמציא את המקררלפני המצאת המקרר, שימור מזון היה אתגר מרכזי.
מזון התקלקל מהר בגלל חיידקים וחום, מה שהוביל לעיתים קרובות לאובדן מזון ולמחלות נישאות במזון.
ג'ייקוב פרקינס היה ממציא אמריקאי שהתמודד עם בעיה זו.
בשנת 1834, הוא המציא את "מכונת הקרח האתרית", שיצרה קרח מלאכותי.
זה אפשר לאחסן מזון בטמפרטורות קרירות יותר במשך תקופות ארוכות יותר.
אולם, מכונת הקרח האתרית הייתה מגושמת ויקרה לייצור.
בשנת 1856, השף האוסטרלי ג'יימס הריסון פיתח גרסה מתקדמת יותר של המקרר.
הוא השתמש באמוניה כקירור, שיצרה טמפרטורות קרות יותר מאשר מכונת הקרח האתרית.
עם זאת, מקרר האמוניה של הריסון דלף לעתים קרובות והיה מסוכן לשימוש.
בשנת 1913, מהנדס אמריקאי בשם פרד וולף פיתח את המקרר הביתי הראשון שאחסן קרח על גבי מגשים.
המקרר של וולף הפך במהירות לפופולרי ואפשר לאנשים רגילים לאחסן מזון במשך תקופות ארוכות יותר.
זה שחרר אותם מהצורך לקנות מזון טרי בתדירות גבוהה והפחית בזבוז מזון ומחלות נישאות במזון.
המצאת המקרר הייתה מהפכה שאפשרה לאנשים ליהנות מגישה למזון בטוח וטרי יותר.
ג'ייקוב פרקינס, ג'יימס הריסון ופרד וולף ראויים לציון על תפקידם החיוני בחידוש זה שהשפיע עמוקות על חיינו.