המשאב היקר ביותר שלנו הולך לאיבוד קראו להפחתת בזבוז המזון

הפחתת בזבוז מזון:
מצעד חשוב לעתיד בר קיימאבזבוז מזון מהווה בעיה עולמית בעלת השלכות חמורות על הסביבה, הכלכלה והביטחון התזונתי.
לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), כשליש מכל המזון המיוצר לשימוש אנושי מבוזבז.
בישראל נזרקים מדי שנה כ-2.
5 מיליון טונות של מזון, מהם כ-50% בבתי-המשק.
הבזבוז הזה שווה ערך ל-5 מיליארד שקלים בשנה.
השפעותיו הסביבתיות של בזבוז מזון הן הרסניות.
הפקת מזון דורשת משאבים רבים כמו מים, קרקע ואנרגיה.
כאשר מזון מבוזבז, משאבים אלו הולכים לאיבוד לשווא.
בנוסף, בזבוז מזון מייצר גזי חממה, התורמים לשינוי האקלים.
גם ההשלכות הכלכליות של בזבוז מזון אינן מבוטלות.
כאשר מזון מבוזבז, כך גם ההשקעות הכספיות שהושקעו בייצורו והפצתו.
בזבוז זה מהווה נטל על הממשלות, העסקים והצרכנים.
מעבר להשלכות הסביבתיות והכלכליות, בזבוז מזון משפיע גם על הביטחון התזונתי.
בעולם שבו כמעט מיליארד בני אדם סובלים מחרפת רעב, בזבוז מזון הוא בזבוז של משאבים יקרים.
הפחתת בזבוז מזון היא צעד חיוני לקראת עתיד בר קיימא.
ניתן להשיג זאת באמצעות מגוון גישות, כגון:
קידום תכנון ארוחות ושופינג מושכל מתן דגש על ירקות ופירות עם פגמים אסתטיים תמיכה ביוזמות כמו בנקי מזון והקפאת שאריות יישום טכנולוגיות למניעת קלקול מזון משא ומתן עם תעשיית המזון על הפחתת האריזות ועל תאריכי פג תוקף גמישיםעל ידי נקיטת צעדים אלו, אנו יכולים להפחית את בזבוז המזון, לחסוך משאבים, להפחית את פליטות גזי החממה ולשפר את הביטחון התזונתי.
עתיד בר קיימא תלוי במידה רבה ביכולתנו להפסיק את בזבוז המזון המיותר.