המשולש האפל האשם, הנאשם והקורבן במערכת המשפט הפלילית המורכבת

האשם, הנאשם והקורבןבמערכת המשפט הפלילית, הדינמיקה בין האשם, הנאשם והקורבן היא מורכבת ושזורה עמוקות.
האשם הוא האדם שביצע בפועל את הפשע, ואילו הנאשם הוא האדם שעומד לדין בגין הפשע.
בשני שליש מהמקרים, האשם והנאשם זהים.
עם זאת, קיימים מקרים בהם אשם אחד או יותר משכנעים אדם חף מפשע לשמש כקוף לטובתם.
מקרים אלו מכונים "עבריינות מאולצת".
הקורבן הוא האדם שסבל מהפשע.
קורבנות יכולים להיות אנשים פרטיים, גופים או אפילו קהילות שלמות.
הפגיעה בקורבנות יכולה להיות פיזית, רגשית, פיננסית או שילוב של כל אלו.
הקשר בין השלושה אינו תמיד חד-משמעי.
במקרים מסוימים, הקורבן והנאשם עשויים להיות קרובי משפחה או מכרים.
במקרים אחרים, הם עשויים להיות זרים לחלוטין.
מערכת היחסים בין השלושה עשויה גם להתפתח עם הזמן.
לדוגמה, קורבן של תקיפה מינית עשוי בתחילה לחוש בושה ואשמה, אך בסופו של דבר למצוא אומץ לדבר ולדווח על הפשע.
מערכת המשפט נועדה להכיר בשלושת הצדדים המעורבים ולבצע צדק.
עם זאת, זהו תהליך מורכב לעיתים קרובות, שכן יש לאזן בין זכויות הנאשם, הצורך להגן על הקורבנות ולעניש את האשמים.
מקרה אמיתי:
משפט פיצפיצוןבשנת 2014, קאייל פיצג'ראלד, הידוע גם בשם פיצפיצון, הורשע ברצח מדרגה ראשונה של חברו לשעבר דניאל ליברט.
פיצפיצון ירה בליברט למוות בדירתו ב-2013.
המשפט היה סנסציוני ומשך תשומת לב תקשורתית נרחבת.
ההגנה של פיצפיצון טענה כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שליברט תקף אותו.
עם זאת, התביעה טענה כי פיצפיצון תכנן את הרצח מראש.
חבר המושבעים הסכים עם התביעה וגזר על פיצפיצון עונש מאסר עולם ללא אפשרות שחרור על תנאי.
משפט פיצפיצון הדגיש את הקשר המורכב בין אשם, נאשם וקורבן.
פיצפיצון היה האשם ברצח, ליברט היה הקורבן, ופיצפיצון היה גם הנאשם בעבירה זו.
המקרה גם הדגיש את תפקיד מערכת המשפט באיזון זכויות הנאשם, הצורך להגן על הקורבנות ולהעניש את האשמים.