פוליטיקה של תדמית ותקוות שוואבעידן הנוכחי, הפוליטיקה עשתה טרנספורמציה מכוח של שינוי אמיתי לפעילות יחסי ציבור משוכללת שמטרתה לצבור כוח ולא לשפר את חיי האזרחים. פוליטיקאים הפכו מנהיגים של אידיאלים למומחי תדמית, ועסוקים יותר בבניית תדמיתם הציבורית מאשר בעבודה בפועל למען הציבור.הפוליטיקה של התדמית מתמקדת ביצירת אשליה של יכולת והישגים. פוליטיקאים מוצגים כגיבורים חסרי רבב, בעלי ידע עצום ופתרונות קסם לכל בעיה. הם מבטיחים תקוות שווא וחלומות גדולים שאינם יכולים לקיים. מטרות ריאליסטיות מוחלפות בהבטחות גרנדיוזיות שלא ניתן להשיג.כתוצאה מכך, האמון הציבורי בפוליטיקאים ומוסדות צנח לשפל חסר תקדים. אזרחים מרגישים מנוכרים ונבגדים על ידי אותם אנשים שאמורים לייצג את האינטרסים שלהם. הפוליטיקה הפכה למשחק של מילים ריקות ותחבולות תקשורתיות, ואינה משקפת עוד את הרצונות האמיתיים של העם.מצב זה מסוכן לדמוקרטיה. פוליטיקה אמורה להיות תהליך פתוח ושקוף, שמבוסס על דיונים ענייניים ופתרון בעיות. כאשר הפוליטיקה נדחקת לשוליים על ידי שיקולי תדמית, היא מאבדת את מטרתה ותורמת לאובדן אמון הציבור במוסדותיו החיוניים.מנהיגים אמיתיים אמורים לשאוף לא יותר מאשר לזכות באמון העם ולשרת אותו בכנות. הם לא צריכים להסתמך על תכסיסי תדמית ותקוות שווא כדי לשמור על כוחם. רק כאשר פוליטיקאים יתחילו שוב לשים את האינטרסים של העם במרכז, תוכל הפוליטיקה לשוב להיות כוח של שינוי אמיתי ולשחזר את אמון האזרחים.
המשחק המזויף של הפוליטיקה מראות עשנים, הבטחות ריקות ושברון לב אזרחי
פוליטיקה של תדמית ותקוות שוואבעידן הנוכחי, הפוליטיקה עשתה טרנספורמציה מכוח של שינוי אמיתי לפעילות יחסי ציבור משוכללת שמטרתה לצבור כוח ולא לשפר את חיי האזרחים. פוליטיקאים הפכו מנהיגים של אידיאלים למומחי תדמית, ועסוקים יותר בבניית תדמיתם הציבורית מאשר בעבודה בפועל למען הציבור.הפוליטיקה של התדמית מתמקדת ביצירת אשליה של יכולת והישגים. פוליטיקאים מוצגים כגיבורים חסרי רבב, בעלי ידע עצום ופתרונות קסם לכל בעיה. הם מבטיחים תקוות שווא וחלומות גדולים שאינם יכולים לקיים. מטרות ריאליסטיות מוחלפות בהבטחות גרנדיוזיות שלא ניתן להשיג.כתוצאה מכך, האמון הציבורי בפוליטיקאים ומוסדות צנח לשפל חסר תקדים. אזרחים מרגישים מנוכרים ונבגדים על ידי אותם אנשים שאמורים לייצג את האינטרסים שלהם. הפוליטיקה הפכה למשחק של מילים ריקות ותחבולות תקשורתיות, ואינה משקפת עוד את הרצונות האמיתיים של העם.מצב זה מסוכן לדמוקרטיה. פוליטיקה אמורה להיות תהליך פתוח ושקוף, שמבוסס על דיונים ענייניים ופתרון בעיות. כאשר הפוליטיקה נדחקת לשוליים על ידי שיקולי תדמית, היא מאבדת את מטרתה ותורמת לאובדן אמון הציבור במוסדותיו החיוניים.מנהיגים אמיתיים אמורים לשאוף לא יותר מאשר לזכות באמון העם ולשרת אותו בכנות. הם לא צריכים להסתמך על תכסיסי תדמית ותקוות שווא כדי לשמור על כוחם. רק כאשר פוליטיקאים יתחילו שוב לשים את האינטרסים של העם במרכז, תוכל הפוליטיקה לשוב להיות כוח של שינוי אמיתי ולשחזר את אמון האזרחים.
