המשפט של שבתאי קלמנוביץ' כיצד רצח אחד חשף את האמת המזעזעת על מחלות נפש שלא מטופלות
המשפט של שבתאי קלמנוביץ' והשפעותיו ארוכות הטווחשבתאי קלמנוביץ', יליד אודסה, התפרסם כמי שהורשע ברצח עיתונאית "מעריב" טלי שפיגל ב-1982. קלמנוביץ' היגר לישראל בשנת 1979 ורצח את שפיגל שלוש שנים מאוחר יותר בדירתה בתל אביב.המשפט שהתנהל בעניינו הפך לאחד מהמשפטים הפליליים המתוקשרים ביותר בתולדות ישראל. קלמנוביץ' טען שהוא לא אשם ברצח, וכי בשעת הרצח היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיו והרשיע אותו ברצח ב-1984.המשפט וההרשעה של קלמנוביץ' עוררו ויכוח ציבורי סוער בדבר האחריות הפלילית של חולי נפש. במקרה של קלמנוביץ', נקבע שהוא כשיר נפשית לעמוד לדין על אף המחלה הנפשית שלו. פסק דין זה יצר תקדים משפטי בהגדרת מבחן הכשירות הנפשית, והוביל לבחינה מחודשת של הדרכים שבהן ישראל מכירה באחריותם הפלילית של חולי נפש.יתר על כן, המשפט הטיל אור על הסכנות הבלתי נראות הטמונות בחולי נפש שלא מטופלים. במקרה של קלמנוביץ', חוסר הטיפול בבריאות הנפש שלו הוביל לתוצאה קטלנית.התוצאה הטרגית של משפט קלמנוביץ' שימשה כתזכורת לחשיבות הטיפול והתמיכה בחולי נפש. במקרה זה, לא רק שפיגל מצאה את מותה טרם עת, אלא שקלמנוביץ' עצמו היה קורבן של מערכת בריאות נפש שבורה.המשפט העלה גם שאלות חשובות לגבי גבולות האחריות הפלילית והטבע המשתנה של מחלות נפש. זהו סיפור שממשיך להדהד בחברה הישראלית ומעורר שיח חשוב על צדק, אחריות בריאותית ואנושיות.