הסיכון הנסתר לחיילי צהל פצעי המלחמה שמאיימים על הבריאות הנפשית

הסיכון המסתתר לחיילי צה"ל:
תסמונת פוסט-טראומהמלחמות וקונפליקטים גובים מחיר כבד לא רק על שדה הקרב, אלא גם על הבריאות הנפשית של הלוחמים.
תסמונת פוסט-טראומה (PTSD) היא הפרעה חרדה המתפתחת לאחר חווית אירוע טראומטי, כגון אזורי לחימה.
בישראל, חיילים רבים הסובלים מפוסט-טראומה מתקשים לקבל אבחנה וטיפול יעיל.
מחקר שערך מכון "ממדים" בשנת 2019 מצא כי כ-30% מחיילי צה"ל חוו תסמינים של פוסט-טראומה לאחר שחרורם.
עם זאת, רק כ-25% מהם אובחנו עם ההפרעה.
הגורמים העיקריים לקשיים באבחון כוללים:
סטיגמה:
חיילים עשויים להימנע מחיפוש עזרה מחשש להפלות או לרידוד ערכם.
עיכוב בתסמינים:
לפעמים תסמיני פוסט-טראומה מופיעים שנים לאחר האירוע הטראומטי, מה שמקשה על אבחון.
חוסר מודעות:
רופאים שאינם מומחים לבריאות הנפש עשויים שלא לזהות את התסמינים של פוסט-טראומה.
היעדר אבחון וטיפול יכול להוביל להשלכות חמורות עבור חיילים הסובלים מפוסט-טראומה, כולל:
דיכאון, חרדה ומתח התעללות בחומרים קשיים במערכות יחסים התפרצויות זעם ואלימותעל מנת לטפל בבעיה זו בצורה יעילה, יש צורך בגישה רב תחומית הכוללת:
הסרת סטיגמה:
קמפיינים הסברה ציבוריים ויחידות צה"ל צריכות להדגיש את החשיבות של בריאות נפש וההפחתת סטיגמה הקשורה בפוסט-טראומה.
הנגשת טיפול:
יש להנגיש טיפולי פוסט-טראומה לכולם, ללא קשר למיקום גיאוגרפי או למצב פיננסי.
הכשרת אנשי מקצוע רפואיים:
רופאים ואחיות צריכים לקבל הכשרה בזיהוי ותחילת הטיפול בפוסט-טראומה.
הצלת חייהם של הלוחמים שלנו אינה מסתכמת רק במתן ציוד ואימונים.
עלינו להבטיח שהם יקבלו גם את התמיכה הנפשית הדרושה להם כדי להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של הגנת המולדת.
על ידי התמודדות עם תסמונת פוסט-טראומה, אנו לא רק מחזירים חיילים לבריאותם, אלא גם מגנים על רווחתו של צה"ל ועל הביטחון הלאומי שלנו.