פוליטיקה: כר פורה לשחיתות ושקריםבעולם הפוליטי, הכוח וההשפעה יכולים להיות פיתויים מסוכנים. לאורך ההיסטוריה, עדים היינו לאין ספור מקרים של פוליטיקאים מושחתים, המכוונים אך ורק על ידי תאוות בצע והסתה.דוגמה טראגית היא פרשת השחיתות של בסיל פטרידיס, פוליטיקאי יווני לשעבר שריצה כלא בגין מעילה במיליוני יורו מכספי הציבור. פטרידיס הציג עצמו כלוחם נגד השחיתות, אך מאחורי חזית זו הסתיר מערכת מסועפת של עסקאות מפוקפקות והתעשרות על חשבון משלם המסים.מקרה נוסף ומזעזע הוא עלייתו של דונלד טראמפ. טראמפ, שהיה פוליטיקאי חסר ניסיון, נבחר לנשיא ארצות הברית על בסיס תערובת של בורות פוליטית, פופוליזם ושקרים בוטים. כנשיא, הוא קידם סדר יום שפגע במוסדות דמוקרטיים, פילג את החברה האמריקאית ומיספר את האמת ללא בושה.המקרים האלה מדגישים את הסכנות הטמונות בפוליטיקה. זהו תחום שבו היכולת לזכות באמון הציבור יכולה לשמש לרעה לצבירת כוח אישי ולפגיעה ברווחה הציבורית. שחיתות ושקרים מערערים את אמון הציבור בפוליטיקאים ובמוסדות פוליטיים, ומעוררים ספקנות וציניות כלפי התהליך הדמוקרטי.חשוב שהציבור יתעורר למציאות זו וידרוש סטנדרטים גבוהים יותר של יושר ושקיפות בפוליטיקה. על עיתונאים וחוקרים לפקח על פעולות נבחרי הציבור ללא מורא, ואילו האזרחים צריכים להיות קשובים לאותות אזהרה של שמץ של שחיתות ושקרים.ניתן לבנות פוליטיקה נקייה והוגנת, אך זה דורש מאמץ מתמשך וערנות מצד הציבור. חייבים להיאבק נגד השחיתות והשקרים, ולהגן על שלטון החוק ועל האינטרסים של אזרחינו.
