הפוליטיקה של אי שוויון: המקרה של ארה"בהאי שוויון הפך לאחד האתגרים המרכזיים של זמננו. בארצות הברית, למשל, הפער בין העשירים לעניים הולך וגדל בצורה מדאיגה. לפי המכון למדיניות כלכלית, 1% העליון של האמריקאים מחזיק ביותר מ-38% מהעושר הלאומי, בעוד שהמחצית התחתונה של האוכלוסייה מחזיקה בפחות מ-2%.פער כלכלי זה נובע מגורמים רבים, כולל אוטומציה, גלובליזציה ושינויים במדיניות המיסוי. עם זאת, זה גם תוצאה ישירה של מדיניות פוליטית.מדיניות שמרנית מועדפת על הפחתת מיסים לעשירים, מה שהוביל לריכוז גדול יותר של עושר בידי האליטה הכלכלית. בנוסף, הפחתות בתוכניות סוציאליות כמו רווחה הפכו את זה לקשה יותר עבור המשפחות העניות לצאת ממעגל העוני.לעומת זאת, מדיניות פרוגרסיבית מתמקדת בצמצום האי שוויון על ידי הטלת מיסים על העשירים ומתן תמיכה למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. תוכניות פרוגרסיביות כאלה כוללות ביטוח בריאות אוניברסלי, חינוך במחיר סביר ודיור בר השגה.המפלגה הדמוקרטית נוטה יותר לתמוך במדיניות פרוגרסיבית, בעוד שהמפלגה הרפובליקנית נוטה יותר לתמוך במדיניות שמרנית. הבחירות האחרונות בארה"ב הראו את פער זה בבירור, כאשר ג'ו ביידן זכה במועמדות הדמוקרטית על גבי מצע פרוגרסיבי ودونالد טראמפ זכה במועמדות הרפובליקנים על מצע שמרני.הפוליטיקה של אי שוויון היא נושא מורכב הדורש סיבות רבות. עם זאת, ברור שמדיניות פוליטית ממלאת תפקיד מרכזי בקביעת היקף האי שוויון בחברה. על מנת לצמצם את אי השוויון, יש צורך בשינוי פוליטי. זה לא יהיה קל, אבל זה הכרחי כדי ליצור חברה צודקת ושוויונית יותר.
הפוליטיקה של העשירים מול העניים איך המדיניות שלנו מעצבת את הפער הכלכלי
הפוליטיקה של אי שוויון: המקרה של ארה"בהאי שוויון הפך לאחד האתגרים המרכזיים של זמננו. בארצות הברית, למשל, הפער בין העשירים לעניים הולך וגדל בצורה מדאיגה. לפי המכון למדיניות כלכלית, 1% העליון של האמריקאים מחזיק ביותר מ-38% מהעושר הלאומי, בעוד שהמחצית התחתונה של האוכלוסייה מחזיקה בפחות מ-2%.פער כלכלי זה נובע מגורמים רבים, כולל אוטומציה, גלובליזציה ושינויים במדיניות המיסוי. עם זאת, זה גם תוצאה ישירה של מדיניות פוליטית.מדיניות שמרנית מועדפת על הפחתת מיסים לעשירים, מה שהוביל לריכוז גדול יותר של עושר בידי האליטה הכלכלית. בנוסף, הפחתות בתוכניות סוציאליות כמו רווחה הפכו את זה לקשה יותר עבור המשפחות העניות לצאת ממעגל העוני.לעומת זאת, מדיניות פרוגרסיבית מתמקדת בצמצום האי שוויון על ידי הטלת מיסים על העשירים ומתן תמיכה למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. תוכניות פרוגרסיביות כאלה כוללות ביטוח בריאות אוניברסלי, חינוך במחיר סביר ודיור בר השגה.המפלגה הדמוקרטית נוטה יותר לתמוך במדיניות פרוגרסיבית, בעוד שהמפלגה הרפובליקנית נוטה יותר לתמוך במדיניות שמרנית. הבחירות האחרונות בארה"ב הראו את פער זה בבירור, כאשר ג'ו ביידן זכה במועמדות הדמוקרטית על גבי מצע פרוגרסיבי ودونالد טראמפ זכה במועמדות הרפובליקנים על מצע שמרני.הפוליטיקה של אי שוויון היא נושא מורכב הדורש סיבות רבות. עם זאת, ברור שמדיניות פוליטית ממלאת תפקיד מרכזי בקביעת היקף האי שוויון בחברה. על מנת לצמצם את אי השוויון, יש צורך בשינוי פוליטי. זה לא יהיה קל, אבל זה הכרחי כדי ליצור חברה צודקת ושוויונית יותר.
