הפוליטיקה של הרעב איך מדיניות ממשלתית מעצבת את הגישה למזון

הקשר פוליטי של חוסר ביטחון תזונתיחוסר ביטחון תזונתי, מצב שבו לאנשים חסרה גישה עקבית למזון מזין, הוא בעיה גלובלית שפוגעת מיליוני אנשים.
אף על פי שקיימים גורמים רבים המשפיעים על חוסר ביטחון תזונתי, לפוליטיקה יש תפקיד משמעותי בקביעת חומרת הבעיה ובמציאת פתרונות מתאימים.
מדיניות ממשלתית בכל הקשור לסיוע ודוחות חקלאיים משפיעה ישירות על זמינות ונגישות המזון.
מדינות עם רשתות ביטחון חברתי חזקות, כגון תוכניות תמיכה במזון וסיוע לדיור, נוטות לסבול פחות מחוסר ביטחון תזונתי מאשר מדינות שאינן מציעות תמיכה כזו.
בנוסף, מדינות המסבסדות ייצור מזון, מקימות שווקים של חקלאים ומפחיתות מחסומי סחר הופכות את המזון לזמין יותר עבור האוכלוסיות הנזקקות.
עם זאת, פוליטיקה יכולה גם להחמיר את חוסר הביטחון התזונתי.
קיצוצים בתוכניות סיוע, Deregulation של תעשיית המזון ומלחמות סחר יכולים להוביל לעליות מחירים, הפחתת ייצור מזון וייצוא ותחרויות בלתי הוגנות בשווקים.
בנוסף, פוליטיקה המקדמת גידולים מסחריים ושיטות חקלאיות תעשייתיות על חשבון חקלאות קיימת יכולה להפחית את מגוון המזון ולפגוע בייצור המזון המקומי.
הקשר הפוליטי לחוסר ביטחון תזונתי הוא מורכב.
בעוד שמדיניות מסוימת יכולה להקל על הבעיה, מדיניות אחרת עלולה להחמירה.
לכן, חיוני ששיקולים תזונתיים יהיו מובנים בפיתוח מדיניות ולשאוכלוסיות פגיעות תהיה הזדמנות לשחק תפקיד בתהליך.
רק באמצעות גישה רב-תחומית המתחשבת בגורמים פוליטיים וגורמים אחרים המשפיעים על חוסר ביטחון תזונתי, נוכל לטפל בבעיה זו באופן מקיף ולהבטיח לכולם גישה למזון מזין.