הצדק האכזרי כישלון העזרה בזירות פשע

הצדק האכזרי:
הכשל במתן סיוע בזירת פשעאחד הפשעים המתועבים ביותר הוא אי מתן סיוע לאדם במצוקה, במיוחד בנסיבות פשע.
חוקים אלו נועדו להבטיח כי מי שנמצא בזירת פשע יושיט יד ויעזור לקורבן.
עם זאת, לעתים קרובות חוקים אלו נכשלים, וכתוצאה מכך סבל מיותר והצדק נפגע.
מקרה מפורסם הוא מקרה קלסי של כשל במתן סיוע.
בשנת 1964, ראתה קתרין ג'נובזה קורבן תקיפה אכזרית מחלונה בברוקלין, ניו יורק.
למרות ששמעה את זעקותיה במשך מעל 30 דקות, לא הזעיקה את המשטרה.
בסופו של דבר נרצחה ג'נובזה, והתקרית עוררה מחלוקת על חוסר המעורבות של העוברים והשבים.
המקרה של ג'נובזה הדגיש את תופעת "אפקט העומד מנגד", שם אנשים לא נעים לעזור כאשר אחרים גם עדים.
מחקר גילה כי ככל שיש יותר עדים לפשע, כך קטן הסיכוי שאחד מהם יעזור.
זוהי תגובה פסיכולוגית מורכבת, שבה אנשים נוטים לחשוב שמישהו אחר יעזור במקום.
הכשל במתן סיוע הוא עוול לא רק לקורבנות אלא גם לצדק עצמו.
כאשר עדים אינם מתערבים, פושעים יכולים להימלט מעונש ולקבל עידוד להמשיך בפעילותם הפושעת.
בנוסף, השתתפות העוברים והשבים יכולה לספק עדות חיונית, לעזור בזיהוי הפושעים ואף להשפיע על תוצאות המשפט.
חשוב לזכור כי חוקי הסיוע נוצרו כדי להבטיח את בטיחות הציבור ואת שלטון החוק.
על ידי התערבות שלנו ועזרה לאלו הזקוקים לה, אנו יוצרים חברה בטוחה וצודקת יותר.
אם אנו רואים פשע מתרחש, יש לנו אחריות לפעול, גם אם זה מרגיש לא נוח או מסוכן.
הבטיחות והרווחה של קהילותינו תלויים בכך.