הצדק, לא תמיד עיוור מערכת המשפט הפלילית נחשפת

הצדק לא תמיד עיוורבמערכת המשפט הפלילית, עקרון החפות נחשב לקדוש.
כל אדם מואשם נחשב לחף מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט.
אך למרבה הצער, העיקרון הזה לא תמיד בא לידי ביטוי במציאות.
אחד המקרים הבולטים לכך הוא המקרה של סטיבן אייברי.
אייברי, תושב וויסקונסין, הורשע שלא כדין ברצח תרזה האלבך בשנת 1985.
הוא בילה 18 שנים בכלא לפני ששוחרר לאחר בדיקות DNA שהוכיחו את חפותו.
בשנת 2005, אייברי נעצר שוב והורשע ברצח של תרזה האלברך.
diesmal עם אחיינו ברנדן דסי.
הפעם, ההרשעה התבססה בעיקר על הודאה של דסי, שהושגה לאחר שעות של חקירה מתישה.
מאוחר יותר דסי חזר בו מההודאה ואמר שהוא נכפה עליו.
אולם, בית המשפט סירב להוציא את דסי ממאסר.
בשנת 2018, בית המשפט העליון של ארצות הברית סירב לשמוע את הערעור שלו.
דסי נותר בכלא עד היום.
מקרה אייברי מדגיש את הצורך ברפורמה במערכת המשפט הפלילית.
לא מדובר במקרה של טעות אחת.
זו מערכת שהוכיחה שהיא שבירה ומוטה.
שיעורי ההרשעות השגויות בארצות הברית מדהימים.
בין 1989 ל-2014, יותר מ-1,900 אנשים הורשעו שלא כדין ברצח, אונס או שוד חמור ושוחררו לאחר בדיקות DNA.
הגורמים להרשעות שגויות רבים ומורכבים.
הם כוללים עדויות מזהות שגויות, הודאות שווא, בדיקות מעבדה לא אמינות ולחץ על שוטרים לפתור פשעים.
אם אנו רוצים למנוע הרשעות שגויות בעתיד, עלינו לבצע שינויים משמעותיים במערכת המשפט הפלילית.
זה כולל רפורמה באיסוף עדויות, מתן סיוע משפטי איכותי לחשודים והבטחת כך שפרקליטי התביעה יישאו באחריות למעשיהם.
מקרה אייברי הוא תזכורת טראגית לכך שהצדק לא תמיד עיוור.
הגיע הזמן לעשות כל מה שצריך כדי להבטיח שכל האמריקאים יקבלו משפט הוגן.