הצד האפל של הפוליטיקה המפלגתית גזילת דמוקרטיה, עידוד איבה וחניקת התקדמות

בגנות הפוליטיקה המפלגתיתהפוליטיקה המפלגתית, שהפכה למאפיין כה בולט במערכת הפוליטית המודרנית, היא מקור לבעיות רבות.
ביסודו של דבר, היא מבססת את ההצבעה על נאמנות עיוורת ועידוד איבה כלפי יריבים פוליטיים.
ההעדפה הבלתי מתפשרת למפלגה גורמת לעיוות המיקוד מן הפקת תוצאות טובות למדינה למאבק על כוח ושליטה.
נבחרי ציבור נאלצים להעמיד את האינטרסים המפלגתיים מעל טובת הכלל, מה שמוביל לעמדות בלתי גמישות ופשרות מזיקות.
יתר על כן, הפוליטיקה המפלגתית יוצרת רוח של איבה כלפי אלה שיש להם דעות שונות.
היא מאפשרת למפלגות לפשט יתר על המידה ולאפיין לרעה תומכים של יריבים פוליטיים, מה שמקשה על קיום דיאלוג ופתרון פשרות.
האופי השבטי של הפוליטיקה המפלגתית מונע קבלת החלטות רציונליות.
תומכים נאמנים נוטים להגן על המפלגה שלהם ללא קשר למדיניותה או לתוצאותיה, מה שיוצר תרבות של פנאטיות פוליטית.
בנוסף, הפוליטיקה המפלגתית מחלישה את יכולתה של הממשלה לבצע את תפקידים הבסיסיים שלה.
שיתוקים מפלגתיים חוזרים ונשנים הופכים את קבלת החלטות חיוניות לבלתי אפשרית, וגוררים את המדינה לקיפאון.
לסיכום, הפוליטיקה המפלגתית היא מכשול מרכזי לתפקוד ממשלתי יעיל, היא מטפחת איבה, מונעת קבלת החלטות רציונליות ומחלישה את היכולת של הממשלה לשרת את העם.
הגיע הזמן לשקול גישות אלטרנטיביות לפוליטיקה, המבוססות על שיתוף פעולה, עקרונות וטובת הכלל.