הצד האפל של הפוליטיקה ניקולו מקיאוולי חושף את האכזריות והציניות שבמאבק לשלטון

הצד האפל של הפוליטיקה:
מקיאווליזם והרדיפה אחר השלטוןניקולו מקיאוולי, מחברם של "הנסיך" ו"המהגיגים", היה פילוסוף פוליטי במאה ה-16 שסיפק תובנות קהות על הטבע האנושי והדינמיקה של השלטון.
עבודתו זכתה לביקורת רבה בגלל הריאליזם המפוכח שלה, אך היא גם השפיעה עמוקות על המחשבה הפוליטית המערבית.
מקיאוולי האמין שהפוליטיקה היא משחק אכזרי וחסר רחמים שבו כל האמצעים מקובלים להשגת השלטון והשמירה עליו.
הוא טען שפוליטיקאים צריכים להיות מוכנים לשקר, לרמות ולבגוד כדי להשיג את מטרותיהם, ושעליהם להיות נטולי כל מוסר או עכבות.
עקרונותיו של מקיאוולי ידועים כיום בכינוי "מקיאווליזם", והם כוללים מאפיינים כגון:
ניצול הציני של האנשים להשגת מטרות אישיות.
חוסר עניין במוסר או באתיקה.
נטייה להפחדה ולמירמה.
חוסר יכולת לחוש אמפתיה כלפי אחרים.
מקיאווליזם היא תופעה נפוצה בפוליטיקה, במיוחד בקרב עריצים ודיקטטורים.
ההיסטוריה עמוסה בדוגמאות של מנהיגים שנקטו בטקטיקות מקיאווליסטיות כדי לתפוס ולהחזיק בשלטון, מיוסף סטלין ועד מאו דזה-דונג.
ברמה המיקרו, מקיאווליזם יכולה להופיע גם ביחסים אישיים ובסביבת העבודה.
עמיתים או בני משפחה עשויים להשתמש בטקטיקות מקיאווליסטיות כדי לנצל ולמנוע מאחרים לקבל הזדמנויות הוגנות.
בהקשר העכשווי, עידן המידע הביא עמו צורות חדשות של מקיאווליזם.
פוליטיקאים כעת משתמשים בנתונים גדולים, פילוח מיקרו-מיקוד ותעמולה כדי להשפיע על דעת הקהל ולזכות בבחירות.
רשתות חברתיות יכולות לשמש גם כפלטפורמות להפצת מידע מוטעה ותעמולה מקיאווליסטית.
ההבנה של מקיאווליזם וההשפעות המזיקות שלה חיונית להבטחת פוליטיקה הוגנת ומוסרית.
על האזרחים להיות ביקורתיים כלפי פוליטיקאים, לזהות טקטיקות מקיאווליסטיות ולשאול עליהם.
על הפוליטיקאים להחזיק את עצמם בסטנדרטים אתיים גבוהים ולהדגיש את העקרונות הדמוקרטיים של שוויון, צדק ושלטון החוק.