הצד האפל של פוליטיקת הזהויות כיצד היא מפלגת אותנו ומחלישה אותנו
הפוליטיקה של זהויות: עלייתה ונפילתההפוליטיקה של זהויות, המבוססת על הקידום של אינטרסים ופוליטיקות ספציפיים לקבוצות מיעוט חברתיות, כגון נשים, מיעוטים גזעיים ומיניות, הפכה בשנים האחרונות לנושא טעון במיוחד.בעלייתה, הפוליטיקה של הזהויות סיפקה קול לקבוצות סובלות לעתים קרובות ואיפשרה להן לדרוש זכויות ושוויון. עם זאת, לתוצאה זו היו השלכות בלתי מכוונות.ראשית, הפוליטיקה של הזהויות חיזקה את תחושות ההבדלה והאיחוד העצמי בקרב הקבוצות. בעוד שההכרה בזהויות שונות היא חשובה, המיקוד המכני של פוליטיקה כזו על חלוקות יכול להוביל לניכור ולמתח חברתיים.שנית, הפוליטיקה של הזהויות עודדה רמת קבוצתיות ופוליטיקה אידיאולוגית. הכללת אינטרסים ספציפיים לקבוצה פיצלה את החברה למחנות יריבים, וקשה יותר ליצור הסכמות ברוח טובה בנושאים מורכבים.שלישית, הפוליטיקה של הזהויות יצרה קרקע פורייה לאקטיביזם אינטרסנטי ופוליטיקה של הקורבן. כאשר הזהות הופכת למדד מרכזי למעמד חברתי, קבוצות עשויות להתחיל להתחרות על הכרה ולהאשים זו את זו באי צדק ספציפי.בעוד שהפוליטיקה של הזהויות שיחקה תפקיד חיובי בהבאת תשומת הלב לאי צדק חברתי, ייתכן שהיא תרמה גם לאקלים קיטוב חברתי ולאמון ירוד בפוליטיקה. כדי ליצור חברה צודקת ומלוכדת יותר, עלינו למצוא דרכים לאזן את הכרת זהויות עם יוקרת הפרט ועם ערכי אחדות וסולידריות.