הציצו אל נפש האדם כיצד הפסיכולוגיה מתווה את החלטותיכם הכלכליות

כלכלת ההתנהגות:
תובנות מפסיכולוגיה לכלכלהכלכלת ההתנהגות היא תחום מחקר בין-תחומי המשלב עקרונות כלכליים ופסיכולוגיים כדי להבין טוב יותר החלטות כלכליות אנושיות.
בניגוד לכלכלה נאו-קלאסית המסורתית, כלכלת ההתנהגות מכירה במגבלות הקוגניטיביות והרגשיות של בני האדם ומפנימה אותן בניתוח התנהגות כלכלית.
אחד התובנות המרכזיות של כלכלת ההתנהגות הוא שרגשות משחקים תפקיד חשוב בקבלת החלטות.
לדוגמה, מחקרים הראו שאנשים נוטים יותר לקחת סיכונים כאשר הם מרגישים מאושרים, ושנוטים יותר להיות מוטי אובדן כאשר הם מרגישים עצובים.
תובנה זו הביאה לפיתוח תיאוריות התנהגותיות רבות, כגון "היפותזת הפרוספקט" של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, המדגישה את חשיבות המסגור בקבלת החלטות.
תחום נוסף בו כלכלת ההתנהגות השפיעה באופן משמעותי הוא הסטייה מהרציונליות.
כלכלת ההתנהגות זיהתה מספר הטיות קוגניטיביות המשפיעות על החלטות כלכליות, כגון "הטיית העיגון" (הסתמכות יתר על מידע ראשוני) ו"אפקט העדר" (העקבות אחרי פעולותיהם של אחרים).
הבנת הטיות אלו סייעה לחוקרי מדיניות ולמחוקקים ליצור התערבויות התנהגותיות כדי לשפר את קבלת ההחלטות.
כלכלת ההתנהגות גם השפיעה בצורה משמעותית על התחום הפיננסי.
לדוגמה, מחקרים הראו שמשקיעים נוטים יותר לסחור במניות כאשר שוקי המניות עולים, גם אם אין שום בסיס רציונלי לכך.
תובנה זו הובילה לפיתוח מודלים כלכליים מורכבים יותר המביאים בחשבון רגשות בשוקי המניות.
לסיכום, כלכלת ההתנהגות מספקת תובנות בעלות ערך רב להבנת התנהגות כלכלית אנושית.
על ידי שילוב עקרונות כלכליים ופסיכולוגיים, היא מאפשרת לנו לפתח הבנה עמוקה יותר של קבלת החלטות כלכליות וליצור התערבויות התנהגותיות כדי לשפר אותן.
תחום זה צפוי להמשיך לגדול ולהשפיע על כלכלה ומדיניות ציבורית בשנים הבאות.